'ברית הנוער הקומוניסטי' הוקמה במרץ 1924 על ידי עשרה בני נוער, רובם מירושלים, כמסגרת לבני נוער המזדהים עם פק"פ. באותה תקופה אסרו שלטונות המנדט כל פעילות קומוניסטית ולכן פעלה התנועה במחתרת. בתנועה היו חברים חברים בני נוער יהודים וערבים, ולהבדיל מתנועות הנוער הסוציאליסטיות האחרות בארץ ישראל, התנועה לא היתה ציונית וראתה בציונות תנועה לאומנית וקולוניאליסטית. בשנת 1941, לאחר הצטרפותה של ברית המועצות למלחמת העולם השנייה, הפכה התנועה לחוקית וחלק מחבריה התגיסו לשירות בכוחות בנות הברית.
אחרי המלחמה פעלו חברי הנוער הקומוניסטי להקמת מדינה יהודית לצד מדינה פלסטינית. במלחמת העצמאות שירתו חברי התנועה בשורות ה'הגנה' וצה"ל. לאחר הקמת המדינה שינתה התנועה את שמה ל'ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי' (בנק"י). בסוף 1948 הצטרפו לבנק"י חברי תנועת הנוער של 'הליגה לשחרור לאומי', הפלג הערבי ברובו של התנועה הקומוניסטית בישראל.
לאחר קום המדינה המשיכה בנק"י לפעול כתנועה יהודית-ערבית בהתאם לתכתיבי מפלגת האם, מק"י. התנועה הפגישה בין נוער יהודי לערבי, קראה לביטול הממשל הצבאי ולהפסקת כל אפלייה של האוכלוסייה הערבית. לאחר טבח כפר קאסם עזרה התנועה לפרסם את האירוע בקרב הציבור היהודי.
בשנת1961 הוקם גרעין הנח"ל הראשון של בנק"י במטרה לסייע לקיבוץ יד חנה, שחבריו הזדהו עם מק"י. חברי המפלגה הערבים התנגדו למסלול הגשמה זה ולשיתוף הפעולה עם צה"ל. תקרית גבול עם חיילים ירדניים בדצמבר 1964, שבה נהרג בשדות יד חנה אברהם ג'ורי, חבר גרעין נח"ל של בנק"י, תרמה לחידוד הבדלים בקרב חברי מק"י. עם פילוג המפלגה בשנת 1965 התפלגה גם בנק"י. אחרי הפילוג, הלך הפלג של שפעל בחסות מק"י והתנוון, ובסופו של דבר נותר רק הפלג הקשור ברק"ח. מאז הפילוג נפסקה פעילות בנק"י במסגרת הנח"ל.
בנק"י התנגדה למלחמת ששת הימים מתחילתה, בטענה שתפגע בישראל ובשכנותיה. אחרי המלחמה קראה התנועה לנסיגה מהשטחים הכבושים. בשנים 1981-1967 שירתו רוב חברי בנק"י היהודים בצה"ל, אך סירבו לשרת בשטחים הכבושים. התנועה קראה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. התנועה התנגדה לפעולות טרור פלסטיניות נגד אזרחים המחלישות את המאבק הפלסטיני הצודק לדעתה, ובמקביל התנגדה לפעולות צה"ל בשטחים. התנועה התנגדה למלחמת לבנון הראשונה מתחילתה, וחבריה סירבו להשתתף בלחימה.
פעילות בנק"י כוללת: א. פעילות חברתית ורעיונית, במסגרתה נערכים דיונים אידאולוגיים וסמינרים משותפים ליהודים ולערבים. ב. פעילות הסברתית בעזרת עיתוני התנועה 'קול הנוער', 'ספרטקוס' ו'אלע'ד' (בערבית), וחומר הסברתי המופץ בהפגנות, במשמרות מחאה ובתיבות דואר. ג. השתתפות בפעולות מחאה (הפגנות, משמרות מחאה, צעדות ועוד) נגד ניצול עובדים, נגד הכיבוש ודיכוי העם הפלסטיני, בעד הדמוקרטיה הצדק והשלום, בעד שוויון מלא לכל אזרחי ישראל ולמען צדק סביבתי-חברתי. בשנים האחרונות השתתפה התנועה במאבק נגד הנהגת שרות לאומי לערבים , במחאה נגד מלחמת לבנון השנייה ובמאבק למען זכויות נוער עובד.