Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

[ה]חרות, תנועת

מפלגה שהוקמה ביולי 1948 על ידי יוצאי האצ"ל. ממשיכת דרכה של התנועה הרוויזיוניסטית. השתתפה בבחירות לחמשת הכנסות הראשונות באופן עצמאי. משנת 1965 השתתפה בבחירות במסגרת גח"ל ומשנת 1973 - במסגרת 'הליכוד'. בשנת 1988 הפך 'הליכוד' למפלגה ונפסק קיומה של תנועת החרות.
תאריך: 07-1948

ביולי 198, לאחר קום המדינה ופירוק האצ"ל, הקימו יוצאי הארגון את 'תנועת החרות' במטרה להמשיך להיאבק להשגת מטרותיהם בדרכים מדיניות ודמוקרטיות. מייסדי התנועה אימצו את תורתו של זאב ז'בוטינסקי ושאפו לאחד את ארץ ישראל משתי גדות הירדן. בתחום הכלכלי דגלה התנועה ביוזמה פרטית ובתחרות חופשית, בהפרדת המפעלים הכלכליים של ההסתדרות מהאיגוד המקצועי, בזכות התארגנות חופשית לפועלים, בביטוח בריאות ממלכתי ובבוררות חובה בסכסוכי עבודה. מנחם בגין עמד בראש תנועת החרות מאז הקמתה ועד לפרישתו בשנת 1983.

בבחירות לאספה המכוננת (הכנסת הראשונה) בינואר 1949 זכתה התנועה ב-14 מנדטים והייתה לסיעה הרביעית בגודלה. התנועה הרוויזיוניסטית, שממנה צמח האצ"ל, התמודדה גם היא בבחירות אלה במסגרת הרשימה 'ברית הצה"ר', אולם לא עברה את אחוז החסימה. בשנת 1950 הצטרפו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית לתנועת החרות, ובכך הפכה תנועת החרות לממשיכת דרכה של התנועה הרוויזיוניסטית כולה. בבחירות לכנסת השניה ירדה 'חרות' ל-8 מנדטים. בקדנציה זאת עמדה 'חרות' בראש המאבק נגד הסכם השילומים עם גרמניה. התנועה החלה להדגיש נושאים חברתיים-כלכליים, ולקלוט לשורותיה אוכלוסיות נוספות (מלבד יוצאי האצ"ל), אשר לא השתלבו בממסד השלטוני, בעיקר עולים חדשים ובני עדות המזרח. בכנסת השלישית התחזקה המפלגה וזכתה ב-15 מנדטים, ומאז שמרה על כוחה והיתה למפלגת האופוזיציה הגדולה בכנסת.

באפריל 1965, לקראת הבחירות לכנסת השישית, הקימו 'חרות' והמפלגה הליברלית רשימה משותפת שנקראה גח"ל (גוש חרות ליברלים). גח"ל בראשותו של בגין זכתה בבחירות ב-26 מנדטים. בעקבות הכשלון היחסי (בכנסת הקודמת היו לכל אחת מהמפלגות בנפרד 17 מנדטים), פרשה קבוצה בראשותו של שמואל תמיר והקימה את 'המרכז החופשי'.

מאז הקמתה היתה 'חרות' מפלגת אופוזיציה. דוד בן-גוריון סירב לשתפה בממשלות ישראל הראשונות ואף ניסה להוציאה אל מחוץ לקונצנזוס הלאומי באמצעות סיסמתו 'בלי חרות ומק"י'. בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרפה 'חרות' (כחלק מגח"ל) לראשונה לקואליציה ולממשלת הליכוד הלאומי בראשות לוי אשכול. לאחר פטירתו של אשכול המשיכה גח"ל להשתתף בממשלות הליכוד הלאומי בראשותה של גולדה מאיר. באוגוסט 1970 התפטרו שרי גח"ל מהממשלה, בעקבות הסכמתה לקבל את החלטה 242 של האו"ם.

לקראת הבחירות לכנסת השמינית הצטרפו לגח"ל הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי ופעילי התנועה למען ארץ ישראל השלמה והקימו גוש מורחב בשם 'הליכוד'. בבחירות שהתקיימו בשנת 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, קיבל 'הליכוד' 39 מנדטים. בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 התרחש 'המהפך'. 'הליכוד' היה לסיעה הגדולה בכנסת (43 מנדטים) והקים ממשלה בראשותו של מנחם בגין. בשנת 1981, בבחירות לכנסת ה-10, הגיע 'הליכוד' לשיא כוחו וזכה ב-48 מנדטים. בשנת 1983 פרש מנחם בגין מראשות 'הליכוד' והוחלף על ידי יצחק שמיר. בשנת 1988, לקראת הבחירות לכנסת ה-12 הפך 'הליכוד' למפלגה, ותנועת החרות והמפלגה הליברלית הפסיקו להתקיים באופן עצמאי.

נועה זו נוסדה על ידי בנימין זאב בגין, שהתפצל מהליכוד במהלך הכנסת ה-14 יחד עם מיכאל קליינר ודוד ראם. שם המפלגה בא לציין את כוונת חבריה להיות המשך אידאולוגי לתנועת החרות ההיסטורית, שבראשותה עמד מנחם בגין - אביו של מייסדה בנימין זאב בגין, ואשר הייתה אחת מהמפלגות שיצרו את הליכוד.

, מ-1965 החטיבה הגדולה בגח"ל, ומ-1973 החטיבה הגדולה בליכוד. מיוצגת בכנסת, בהסתדרות העובדים, בהסתדרות הציונית...

בבחירות לכנסות ה-6 וה-7 התמודדה תנועת החרות במסגרת גח”ל עם המפלגה הליברלית, ואיבדה מצביונה הימני המובהק. החל מהבחירות לכנסת ה-8 ועד הבחירות לכנסת ה-11 התמודדה במסגרת רשימת הליכוד. בשנת 1988

תנועת החרות (ובקיצור חרות) היא מפלגה ימנית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין. ארבעה רעיונות מרכזיים של תנועת החרות תומצתו לכדי: "לשלמות המולדת, לקיבוץ גלויות, לצדק סוציאלי, לחרות האדם".

א. שחרור המולדת כולה, ריכוז האומה, קיום ריבונותה ופיתוח ייחודה התרבותי הם היסודות של ההשקפה הלאומית של תנועת החרות בארץ ישראל, והשקפת העולם שלה מבוססת על: חרות היחיד, צדק חברתי ועליונות המשפט.
ב. תנועת החרות שואפת להשרשת ערכיה הנצחיים של תורת ישראל בחיי האומה.
ג. תנועת החרות שוללת כל צורה של משטר טוטליטרי, פשיסטי או קומוניסטי ותלחם נגד כל ניסיון להטיל טוטליטריות משקית או מדינית על עמנו ומדינתנו.
ד. תנועת החרות תלחם למשטר דמוקרטי במדינה: ממשלת העם על ידי העם למען העם; הבטחת זכויות האדם והאזרח לחופש מצפונו ונגד כל הפליה על רקע עדתי, מעמדי או מפלגתי.
ה. תנועת החרות תלחם להפרדה בין השליט לבין המפרנס, נגד הטרוסטים והמונופולין למיניהם, לפיתוח היוזמה הפרטית, למען קליטת שבי ציון, האדרת כוחה של המדינה ולהעלאת רמת החיים של כל אזרחיה.
ו. יעודה של תנועת החרות היא: לשאת את כל הרעיונות האלה ולהגשימן להלכה ולמעשה כתורת אבי המהפכה העברית - זאב ז'בוטינסקי."

[עריכה] תולדות התנועה
משנת 1965 פעלה "חרות" בגוש משותף עם המפלגה הליברלית ומשנת 1973 כחטיבה העיקרית בסיעת "הליכוד". בשנת 1988 אוחדו החטיבות בליכוד, ו"הליכוד" הפכה למפלגה.


תנועת חרות, מפלגה ישראלית שנוסדה ביולי 1948 על ידי חברי האצ"ל. אביה הרוחני - זאב ז'בוטינסקי. במשך עשרים שנה היתה באופוזיציה. מ-1965 החטיבה הגדולה בגח"ל, ומ-1973 החטיבה הגדולה בליכוד. מיוצגת בכנסת, בהסתדרות העובדים, בהסתדרות הציונית...