ראשיתן של הוצאות הספרים הפועליות בתקופת העליה השניה. שתי החלוצות שלפני המחנה היו הוצאת "אחדות" של "פועלי ציון", שנוסדה בשנת 1908, והוצאת "לעם" של "הפועל הצעיר", שהחלה לפעול בשנת 1910. רוב תפוקתן של הוצאות ראשוניות אלה היו חוברות, שנועדו להרחיב את השכלתם הכללית והפוליטית של הפועלים.

בשנת 1923 החלה ההסתדרות הכללית להוציא לאור ספרים, תהליך שהואץ בשנת 1925, עם הווסדם של העיתון "דבר" ו"ספרית דבר" הנספחת אליו. ההוצאה התמקדה בפרסום דברי עדות, רישומים ויצירות שיריות ממזרח אירופה, פרסום עזבונות יצירה ועידוד יוצרים צעירים.

בשנות השלושים נעשו נסיונות שונים לפרסם ספרים בהוצאות מנהליות של ההסתדרות, כמו "חברה" ו"המרכז לנוער", אך רק כאשר קמו הוצאות הספרים של הזרמים ההתיישבותיים, "הקיבוץ המאוחד" ו"הקיבוץ הארצי", והוצאת "\עם עובד" ההסתדרותית, הפכה המו"לות למאורגנת ומשמעותית.

במקביל להתפתחות הוצאות ספרים מרכזיות אלה, התפתחו גם הוצאות ספרים קטנות יותר, מפלגתיות או מקצועיות. מפלגת מפא"י ייסדה את הוצאת "עיינות", שפרסמה מכתביהם של ברל כצנלסון, חיים ארלוזורוב, דוד בן גוריון ואחרים. הוצאה זו התמזגה עם הוצאת "עם עובד" בשנת 1956.

הוצאת "תרבות וחינוך", מטעם המרכז לתרבות וחינוך של ההסתדרות, התמחתה גם היא בפרסום כתבי אבות התנועה, במקביל לספרות עזר ולימוד עניפה. הוצאה זו נטמעה גם היא בהוצאת "עם עובד" בשנת 1971.

ארגונים מקצועיים שונים פתחו הוצאות ספרים משלהם. הסתדרות הפקידים מפרסמת ספרי לימוד במסגרת "המכללה למנהל", אגודת האינג'נירים והארכיטקטים פרסמה ספרים מקצועיים בהוצאת "מידות" (שהפכה לחלק מהוצאת "עם עובד" בשנת 1977), והסתדרות הפועלים החקלאיים ייסדה את הוצאת "השדה", שפרסמה ספרים רבים במדעי הטבע והחקלאות במקביל לפרסום כתב העת "\השדה" (השתלבה בהוצאת "עם עובד" בשנת 1974).

ככלל, ניתן להצביע על שלוש מגמות של הוצאות הספרים הפועליות המרכזיות. המגמה הראשונה היא הרחבת הנושאים שבהם עסקו ההוצאות. הוצאות הספרים נוסדו כהוצאות ספרים המזוהות עם זרמים התיישבותיים מסוימים או מקצועיים, ("הקיבוץ המאוחד", "הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר" וההסתדרות). עם זאת, ניתן לזהות בכולן תהליך של מעבר, במוקדם או במאוחר, לעיסוק בנושאים מגוונים יותר מן הנושאים הפוליטיים אידאולוגיים, כמו ספרות לאומית, ציונית וספרות יפה בכלל.

מגמה שניה, היא מגמת הטמעות הוצאות הספרים הקטנת בהוצאות הגדולות יותר - בעיקר ב"עם עובד" בשנות השבעים, ומיזוגן של הוצאות – "הקיבוץ המאוחד" ו"ספרית פועלים" בשנת 2001.

המגמה השלישית היא העלמות הגוון הפוליטי המאורגן של ההוצאות הפועליות. הספרות הפוליטית המתפרסמת בארץ שוב אינה ספרות המייצגת מפלגות, זרמים התיישבותיים אידאולוגיים, או ארגונים מקצועיים כמו ההסתדרות, אלא ספרים המייצגים "אני מאמין תרבותי", של הוצאות הספרים. שינוי זה נובע, כפי הנראה, משינוי מאפייניה של החברה בישראל ומן השינוי במעמדה של ההתיישבות העובדת.

הוצאת "הקיבוץ המאוחד" נוסדה בשנת 1940, כהוצאת הספרים של תנועת "הקיבוץ המאוחד".

"ספרית פועלים" נוסדה בשנת 1939, כהוצאת הספרים של תנועת "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר".

בשנת 2001 התמזגה ההוצאה עם הוצאת "הקיבוץ המאוחד".הוצאת עם עובד

"עם עובד" הוקמה בשנת 1942 כהוצאת הספרים של ההסתדרות הכללית.

"ספרית דבר" נוסדה בשנת 1925 עם יסודו של העיתון "דבר". הספריה עסקה בהפצת ספרות יפה, ספרי עיון וספרי לימוד.

וכן פעלו הוצאות קטנותקטנות כגון

בית ההוצאה הערבי, אחדות (הצאת הספרים של מפלגת "פועלי ציון"), הארץ והעבודה (הוצאת ספרים של מפלגת "הפועל הצעיר".הוצאת השדה

הוצאת ספרים שנוסדה בשנת 1934 על ידי הסתדרות הפועלים החקלאיים, לעם

הוצאת הספרים העממית של תנועת הפועל הצעיר". מידות, תרבות וחינוך.