בשנת 1937 החליטה מועצת ההסתדרות על איחוד המיסים הנפרדים שהיו נהוגים עד אז בהסתדרות הכללית: המס הארגוני להסתדרות והתשלום לקופת החולים. גובה התשלום נקבע בהתאם לשכרו של העובד. עד לתקרה מסוימת (בגובה הכנסה ממוצעת), היו שיעורי המס פרוגרסיביים, מעבר לתקרה - שיעור המס היה קבוע.

המס האחיד היה מקור ההכנסה העיקרי של ההסתדרות. אחוזים קבועים מהמס הופרשו למטרות ולמוסדות שנקבעו מראש. במהלך השנים נעשו שינויים בחלוקת כספי המס בהתאם לשינויים בפעולת ההסתדרות, במבנה המוסדות או בצרכים.

חלוקת כספי המס האחיד בשנת 1978: קופת חולים כללית - 60.75%; ארגון ותרבות - 29.14%; מוסדות גמל ('משען', 'דור לדור', 'מציב') - 4.44%; קרנות שונות (קרן שביתה, קרן עבודה, קרן בניינים, קרן משכנות) - 3.60%; מפעלי החברות (נעמת ומס החברה) - 1.41%; הסתדרות פועלי אגודת ישראל - 0.39%; הסתדרות הנוער העובד והלומד - 0.27%.

בנושא המס האחיד בא לידי ביטוי עקרון העזרה ההדדית שהנחה את פעילות ההסתדרות, 'מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו'. העזרה והשרותים שניתנו לחבר ההסתדרות לא היו מותנים בשיעור המיסים ששילם, אלא רק בצרכיו האמיתיים, תוך התחשבות במגבלות התקציביות של ההסתדרות.

חבר ההסתדרות הבטיח את זכותם של בני המשפחה הישירים (בת זוג וילדים) לקבלת כל השירותים של קופת חולים באמצעות תשלום מס בשיעור של 180%. קרובי משפחה הנתמכים על ידי החבר (הורים, אחים ואחיות קטינים) יכלו לקבל שירותים חלקיים תמורת תשלום מוקטן. הנחות בתשלום המס האחיד ניתנו לשוטרים, לחברי 'הנוער העובד והלומד', לסטודנטים, לפנסיונרים, לעולים חדשים ועוד. 'משען' שילם את המס האחיד עבור מובטלים וחולים כרוניים. חיילים בשירות סדיר קיבלו פטור מתשלום. נקבע תשלום מינימום עבור סטודנטים שאינם עובדים, מובטלים הרשומים בלשכת עבודה, חולים ועוד. חברי 'הפועל המזרחי' ו'פועלי אגודת ישראל', שהיו חברים באופן חלקי בהסתדרות, שילמו רק את החלק מהמס האחיד המופרש לקופת חולים ולאיגוד המקצועי.

בעקבות הנהגת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1994, נותקה החברות בקופת חולים כללית מן החברות בהסתדרות הכללית. בעקבות כך הופסקה בתחילת 1995 גבית המס האחיד.