ההתכנסה בתל אביב ובירושלים בימים כ"ו-כ"ח חשוון תשל"ח (7-9.11.1977). השתתפו 1,501 צירים אשר נבחרו על ידי 935,064 חברי ההסתדרות הכללית. מספר בעלי זכות בחירה - 1,365,711. הרכב צירי הוועידה: 'המערך' (מפלגת העבודה הישראלית ומפ"ם) - 841 צירים, 'הליכוד' (תנועת החירות, המפלגה הליברלית, מפלגת 'לעם') - 429, התנועה הדמוקרטית לשינוי - 122, הרשימה הקומוניסטית החדשה-'הפנתרים השחורים' - 46, 'העובד הדתי' - 27, תנועת העבודה הליברלית-התנועה לזכויות האזרח - 19, מחנה של"י - 17.

הבחירות לוועידת ההסתדרות נערכו חודשים אחדים לאחר 'המהפך' בבחירות לכנסת במאי 1977. 'המערך' זכה בבחירות ברוב המושבים בוועידה, אולם כ-40% מכלל צירי הוועידה השתייכו לסיעות אנטי-סוציאליסטיות. חילופי השלטון יצרו מצב חדש בכל התחומים הקשורים ליחסי הממשלה וההסתדרות. זמן קצר לפני התכנסותה של הוועידה ה-13 נקטה ממשלת 'הליכוד' בשורה של צעדים כלכליים חריפים, שכונו 'המהפך הכלכלי', ואשר עוררו התנגדות עזה בקרב רוב צירי ההסתדרות. 'המהפך הכלכלי' עמד במרכז הנאומים והדיונים בוועידה ה-13 של ההסתדרות. התנהלו ויכוחים נרגשים וסוערים בין נציגי 'המערך' לבין נציגי 'הליכוד'. בסופו של דבר, בהחלטות שהתקבלו בוועידה נאמר, בין השאר, כי 'ההסתדרות הכללית המייצגת את רוב ציבור העובדים והאוכלוסיה במדינת ישראל ניצבת בפני מבחן מכריע להסתדרות, בשעה ששוללי דרכה, אפיה וערכיה הגדילו את כוחם בכנסת. חובה על ציבור העובדים להתלכד להגנת עצמאותה, כלליותה, שלמותה ומרותה של ההסתדרות'. וכן נאמר, 'ההסתדרות תיאבק על עיצוב המדינה כחברת רווחה הבנויה על יסודות השיוויון הסוציאלי וחרות האדם'.

הנושאים שעלו על סדר היום: דיו וחשבון הוועד הפועל, שינויים בחוקת ההסתדרות ובחוקת הבחירות היחסיות, בחירת מועצת ההסתדרות, שונות.

החלטות מרכזיות שהתקבלו בוועידה:

א) אימוץ תכניתו המדינית של 'המערך', תמיכה בהקמת ישובים מעבר לקו הירוק בהתאם ל'תוכנית אלון' ותמיכה באיחוד ירושלים.
ב) גינוי התוכנית הכלכלית החדשה של 'הליכוד'.
ג) צירוף כפרים ערביים למועצות פועלים אזוריות.
ד) המשך התמיכה בחוק הגנת הדייר.
ה) המשך הפעילות להגנת הצרכן.
ו) התגייסות לנושא השמירה על איכות הסביבה.
ז) פעילות לשילוב יתר של הנשים במערכת ההסתדרותית ובכל מוסדותיה.
ח) המדיניות המקצועית של ההסתדרות תתבצע בשלוש רמות: כללית, ענפית ומפעלית. יושם מדגש על איכות החיים בעבודה ויערכו השתלמויות לוועדי עובדים ולעובדים עצמם.
ט) מאמצים לחיזוק הזיקה בין חברי ההסתדרות למפעלי משק העובדים והגברת הזיקה הרעיונית של עובדי המשק ההסתדרותי לבין מועצות הפועלים.
י) הקמת מועצות פועלים אזוריות.
יא) סיעות חדשות המצטרפות להסתדרות תחויבנה להצהיר בכתב על קבלת אשיות ההסתדרות, וכן גם חברים בודדים המצטרפים להסתדרות.
יב) פעילות להבטחת השכר הריאלי של העובדים.
יג) מאמצים להנהגת הסכם רב שנתי עם הממשלה בנוגע לסובסידיות למצרכי יסוד.
יד) פעילות  לחתימת  הסכמים שיסדירו הנהגת שבוע עבודה של חמישה ימים.
טו) תמיכה בהסדרת סכסוכי עבודה בשירותים הציבוריים באמצעות בוררות מוסכמות (והתנגדות לבוררות חובה בסיכסוכי עבודה).