הוועידה התכנסה בתל אביב בימים כ"ה אייר-ב' סיון תש"ט (24-30.5.1949). בוועידה השתתפו 501 צירים אשר נבחרו על ידי 139,007 חברים. מספר בעלי זכות ההצבעה - 190,000. הרכב צירי הוועידה: מפא"י - 286 צירים, מפ"ם - 172, 'העובד הציוני' - 19, המפלגה הקומוניסטית הארץ ישראלית - 13, 'העובד הדתי' - 11.

ועידה זו היא הראשונה שנערכה לאחר הקמתה של מדינת ישראל. יוסף שפרינצק אמר בדברי הפתיחה שלו : 'אנו אנשי ההסתדרות - ההסתדרות ככלל כולל את ציבור הפועלים - קיימנו את כל נדרינו לעמנו ולרעיון העבודה הישראלי'. דוד בן גוריון בירך וסקר את הישגי המדינה בשנה הראשונה לקיומה. פנחס לבון נשא את ההרצאה המרכזית שעסקה במדיניות המקצועית והכלכלית של ההסתדרות. בהרצאתו הודגשה חשיבות העלאת פריון העבודה וריסון התביעות להעלאת שכר מצד הפועלים. לדבריו, 'ההסתדרות, שאינה הסתדרות מקצועית בלבד, כי אם הסתדרות ציונית בהא הידיעה, הנושאת באחריות בעול ההגשמה ובעול הקליטה, אסור לה לצרף את עצמה למקהלת המפריעים והחותרים תחת המאמץ האיום והעל-אנושי הזה של ממשלת ישראל...'.

הנושאים שעלו על סדר היום: המדיניות המקצועית והכלכלית של ההסתדרות, העליה וקליטתה, המצב באינטרנציונל המקצועי.

החלטה מרכזית שהתקבלה בוועידה היא לשלוח נציגים גם לקבוצת האיגודים המקצועיים אשר החליטה לפרוש מהאינטרנציונל שבשליטת האיגודים המקצועיים של ברית המועצות. היה זה צעד ראשון לקראת פרישתה של ההסתדרות מהאינטרנציונל והצטרפותה לארגון המערבי, 'הקונפדרציה הבין לאומית של איגודים מקצועיים חופשיים.

בהחלטה אחרת הוגדר תפקיד ההסתדרות במדינה: 'הוועידה רואה במעמד פועלים מאוחד בהסתדרות הכללית מבצר עוז למדינה ואת המכשיר המבצע של המשימה ההיסטורית העומדת בפני הישוב והמדינה'. כחלק מכך, הוחלט שההסתדרות תסיע לממשלה בקליטת עליה בכל מקצועות העבודה בארץ על ידי כיוון כל הדרכים והכלים לכך. ההסתדרות קבעה כיעד את הגברת היצור של המשק הישראלי, במטרה להפחית את יוקר המחיה ולשמור על רמת החיין של הפועל. לשם הגברת היצור תעודד ההסתדרות הקמת ועדי יצור לענפים השונים בתעשיה, בחקלאות, תחבורה, משק המדינה, משק העיריות ועוד.