Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

חבר הקבוצות

ארגון ארצי של הקבוצות. הוקם בשנת 1929 על ידי הקבוצות שנותרו ב'חבר הקבוצות והקיבוצים' לאחר פרישתם של קיבוצי 'הקיבוץ המאוחד' ו'הקיבוץ הארצי'. בשנת 1934 הצטרפו לארגון כל הקבוצות של תנועת 'גורדוניה'. בשנת 1951 הקים הארגון יחד עם פלג מפא"י שפרש מ'הקיבוץ המאוחד' את 'איחוד הקבוצות והקיבוצים'.
תאריך: 1929

בשנת 1925 הוקם 'חבר הקבוצות והקיבוצים' כארגון ארצי של הקבוצות והקיבוצים בארץ ישראל. בשנת 1927 פרשו ממנו הקיבוצים שדגלו בקיומה של מסגרת ארצית חזקה ומחייבת, והקימו את התנועות 'הקיבוץ המאוחד' ו'הקיבוץ הארצי'. ב'חבר הקבוצות והקיבוצים' נותרו הקבוצות הקטנות, שחבריהן שאפו לגבש את הכח הקיבוצי בארץ ישראל ללא מוסדות מרכזיים ומדריכים. בנובמבר 1929 התכנסו בגניגר נציגי הקבוצות והקימו את 'חבר הקבוצות'.

את ישובי 'חבר הקבוצות' אפיין עקרון הקבוצה הקטנה והאינטימית, להבדיל מהקיבוץ הגדול והגדל בנוסח 'הקיבוץ המאוחד'. מספר החברים המרבי בכל קבוצה נקבע ל-150. הקבוצות התרכזו בעבודה חקלאית בלבד והתנגדו לתיעוש. התנועה גם לא החזיקה פלוגות עבודה בערים כשאר הזרמים הקיבוציים. היתה הומוגניות של החברים, אך לא קולקטיביות רעיונית בנוסח 'הקיבוץ הארצי'. רובם של החברים השתייכו למפלגת 'הפועל הצעיר', ולאחר מכן למפא"י. הדגש בקבוצה היה על הבנה, שיתוף פעולה ויוזמה של הפרט, להבדיל מהמערכת הארגונית הריכוזית שאיפיינה את הקיבוץ הגדול. גם קבלת ההחלטות לא היתה ריכוזית, אלא בדרך של שכנוע הדדי והסכמה משותפת. חברי התנועה דגלו בעצמאות מרבית של הקבוצות עצמן ובפעילות מצומצמת של התנועה הארצית.

בשנת 1934 הצטרפו ל'חבר הקבוצות' כל הקבוצות של תנועת 'גורדוניה' יחד עם מנהיג התנועה פנחס לבון. בעקבות כך הפכה 'גורדוניה' לתנועת הנוער של 'חבר הקבוצות'. בשנת 1941 התאחדה 'גורדוניה' עם 'מכבי הצעיר' והוקמה תנועת 'גורדוניה-מכבי הצעיר'. בשנת 1945 הצטרף לתנועה פלג מ'המחנות העולים' והוקמה 'התנועה המאוחדת'. גם תנועות אלה היו קשורות מבחינה רעיונית וחינוכית ל''חבר הקבוצות'. גם תנועת 'הנוער העובד' הפנתה גרעינים ל'חבר הקבוצות'. לאחר הצטרפותו של לבון התהדק הקשר של 'חבר הקבוצות' עם מפא"י. בניגוד לתנועת 'הקיבוץ המאוחד' שראשיה עירערו על סמכות המפלגה והנהגתה, נאמנותו של 'חבר הקבוצות' היתה מוחלטת. במחצית השנייה של שנות השלושים ובשנות הארבעים עם החרפת המתח בין 'הקיבוץ המאוחד' לבין הנהגת מפא"י התחזק מעמדו של 'חבר הקבוצות' כתנועה ההתיישבותית של מפא"י.

במשך שנים, במטרה לשמור על אופיין, הקבוצות הקטנות דבקו במסגרת המצומצמת והקשו על קבלתם של חברים חדשים. מיעוט החברים היקשה על הקבוצה לעמוד במשימות של המשק המעורב וביעדים הכלכליים. ברבות הימים הוגמשו כללים אלה. הקבוצות החלו לראות בהרחבה איטית ושקולה של הקבוצה מטרה חיובית התורמת לחיזוקה. המשקים החלו לפתח בנוסף לחקלאות ענפים אחרים ואפילו תעשיות במטרה להרחיב את מקורות המחיה ואפשרויות התעסוקה. גם מוסדות התנועה חוזקו, אך סמכותם ביחס לקבוצות נותרה מוגבלת. התנועה שמרה על מתינות ביחסה לנושאים חברתיים ולאומיים-מדיניים. היא גילתה נאמנות למוסדות הפוליטיים הנבחרים ונמנעה ממאבקים על עמדות כח ושלטון. הפתיחות של התנועה איפשרה קליטתם של קבוצות מתנועות אחרות כגון 'הנוער הציוני' ו'עקיבא'.

בשנת 1951 בעת הפילוג ב'קיבוץ המאוחד' פרשו ממנו תומכי מפא"י והקימו את 'איחוד הקיבוצים'. כעבור חודשים אחדים התאחדו 'חבר הקבוצות' ו'איחוד הקיבוצים' והקימו את 'איחוד הקבוצות והקיבוצים', שהיה מאז הזרם הקיבוצי הגדול ביותר. ערב האיחוד מנה 'חבר הקבוצות' 43 קבוצות ובהן -10,650 נפש. בטאונו העיקרי היה 'ניב הקבוצה'.