הריאליזם הסוציאליסטי גרס כי על היוצר לבטא את החיובי והאופטימי בחיי העם והמדינה. על היצירות להיות מובנות ל"המוני העם", ולהיות "מותאמות למציאות" בהתפתחותה המהפכנית, האופטימית (על היצירה האומנותית לבטא את מאוויי השלטון המרכזי). נושאי היצירה נלקחו מחיי היום יום וגיבוריה היו אנשי מופת שנבחרו לשם יצירת הזדהות. מאפייני הביטוי היו ריאליסטיים, ומלאי פאתוס . מבטאו הנאמן של סגנון זה היה הקומיסר לענייני תרבות ואמנות של סטאלין, אנדריי ז'דאנוב (1948-1896).
בשנת 1949 במלאות שנה לפטירתו הוציאה "ספריית פועלים" ספרון קטן בשם: "תרבות וחברה" בו הוצגה משנתו האמנותית והסוציאליסטית של ז'דאנוב.