הוועידה הרביעית של ההסתדרות התכנסה בשני מושבים: הראשון בימים ט"ז-כ"ב בשבט תרצ"ג (12-18.2.1933) והשני בימים כ"ב-כ"ו בטבת תרצ"ד (9-13.2.1934). בוועידה השתתפו 201 צירים אשר נבחרו על ידי 22,341 חברים. הרכב צירי הוועידה: מפא"י - 165 צירים, 'פועלי ציון שמאל' - 16, 'הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר' - 16, הפועלים התימנים - 2, פועלים דתיים סוציאליסטיים - 1, נוער ציוני כללי - 1.

הוועידה נערכה בתקופה של גיאות משקית והתחדשות העליה בקנה מידה נרחב. עיקר דיונים וההחלטות הוקדשו לנושא ההתישבות, העליה והקליטה. היתה זו הוועידה הראשונה שבה השתתפו 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר' כשהן מאוחדות במסגרת מפלגה אחת, מפא"י. מפלגה זאת היוותה את הכוח המרכזי והמכריע בקרב פועלי העיר והמושבה ויצגה כמעט את כל ההתיישבות העובדת, פרט לקיבוצי 'השומר הצעיר'.

הנושאים שעלו על סדר היום בכנס הראשון: דין וחשבון הוועד הפועל, שיטת הפעולה המקצועית, ארגון העליה וקליטתה, עבודה עברית, הפעולה המשקית העצמית, החלטות.

ההחלטות המרכזיות שהתקבלו בכנס הראשון:

א) המושב קרא להתבססות משקית ולניצול תקופת הרווחה היחסית להגברת החיסכון של הפועל ולשיפור יעילות הניהול של המוסדות המשקיים וכו'.
ב)הקמת חברת 'ניר בע"מ - חברת התישבות העובדים' כבסיס לפעולה התישבותית עצמאית של כלל העובדים.
ג) הקמת מפעל 'אדמה בחיסכון' במסגרת 'ניר' לשם רכישת קרקע מרוכזת עבור פועלים.
ד) הודגש הצורך בחתימת חוזים קיבוציים עם מעבידים, תוך קיום חובת בוררות מוסכמת במקרה של חילוקי דיעות.
ה)נקבעו תפקידי 'מנהלת חברת העובדים'.

הנושאים שעלו על סדר היום בכנס השני: אזכרה לחיים ארלוזורוב, הפועל בתקופת הגאות, שיכון עובדים, עבודה שכירה אצל חברי ההסתדרות, ויכוח כללי, החלטות.

ההחלטות המרכזיות שהתקבלו בכנס השני:

א) על ההסתדרות להקים ועדה שתגביל עבודה שכירה בקואופרטיבים במשקים ובקבוצות קבלניות.
ב) נקבעו עקרונות לפעולת השיכון ההסתדרותי: המעונות והשכונות יוקמו על בסיס קואופרטיבי, הבעלות תהיה בידי הקואופרטיב עם השפעה משמעותית לחברת העובדים.
ג) הוחלט להקים את המרכז לתרבות שירכז את הפעולה התרבותית ההסתדרותית.
ד) הוחלט להקים את המרכז לנוער ליד הוועד הפועל, אשר יגיש עזרה וסיוע להסתדרות הנוער של ארץ ישראל העובדת בארץ ובחו"ל.