Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

ועידת ההסתדרות השניה

כונתה גם 'הוועדה' המחוקקת'. נערכה בתל אביב ימים כ"א שבט-ד' אדר תרפ"ג. בוועידה זו השתתפו 130 צירים אשר נבחרו על ידי 6,581 חברי הסתדרות. בוועידה נוסחה סופית חוקת ההסתדרות, נדון הרכב המוסדות הנבחרים ונקבעו תקנות חברת העובדים.
תאריך: 07-01-1923

הוועידה התכנסה באולם קולנוע 'עדן' בתל אביב בימים כ"א בשבט-ד' באדר תרפ"ג (20-7.1.1923). בוועידה השתתפו 130 צירים אשר נבחרו על ידי 6,581 חברי הסתדרות הכללית מ-62 נקודות ישוב בארץ. הרכב צירי הוועידה: 'אחדות העבודה' הבלוק הסוציאליסטי - 69 צירים, 'הפועל הצעיר' - 36, 'גדוד העבודה' - 6, 'השומר הצעיר' - 4, קבוצת 'ארגון' - 4, פועלי הרכבת - 3, 'רשימת פועלים' מחיפה - 3, 'פרקציית הפועלים' - 3, 'אגודות מקצועיות מאוחדות' מירושלים - 2.

הוועידה נפתחה על ידי יוסף שפרינצק שציין שבכל פעולות ההסתדרות מתקיים הרעיון המרכזי שלה: 'להקים את החברה העובדת בארץ, להגשים את הציונות, להביא לידי גאולת העם על ידי עבודה יוצרת'. יצחק בן צבי שנאם אחריו העלה על נס את הישגי תנועת העבודה הארצישראלית וטען כי הפועל העברי הכוח העיקרי בישוב שבארץ ישראל.

במהלך הוועידה התנהלו דיונים קשים וסוערים סביב ניסוח חוקת ההסתדרות ועיצוב צורתה הארגונית. בוועידה השתתפו צירים מטעם מפלגות אופוזיציוניות שמאליות (נציגי 'ארגון' והאגודות המקצועיות בתל אביב, חיפה וירושלים) אשר ערערו על היסוד ההתיישבותי קונסטרוקטיבי וראו את כל תפקידה של ההסתדרות במלחמת מעמדות נגד הבורגנות בארץ. נציגי 'פרקצית הפועלים' הקומוניסטית היו אנטי ציונים ושללו את דרכה של ההסתדרות מן היסוד. דיעות אלה והניגודים והחיכוכים בין 'אחדות העבודה' ל'הפועל הצעיר' הקשו על השגת הסכמות. בסופו של דבר התקבלו ההחלטות בכוח הרוב של 'אחדות העבודה' וההסכמה ששררה בינה לבין 'הפועל הצעיר' בבעיות עקרוניות.

הנושאים על סדר היום של הוועידה היו: דין וחשבון על פעילות ההסתדרות, ההתיישבות בכפר ובעיר, מצב החקלאות במשקים, עיריות חקלאיות, חברה לעבודה וחרושת שיתופיים, חברת עובדים, הגנת העובד, הקשרים עם 'החלוץ' ותנועת הפועלים העולמית, החלטות.

הוועידה השלימה את ניסוחה של חוקת ההסתדרות. התחומים העיקריים שבהם עסקו החלטותיה של הוועידה היו:

  • מבנה האיגוד המקצועי - מבוסס על היקף רחב של מקצועות ועיסוקים (תעשייה, חקלאות, ענפי הבניין, עבודות ציבוריות ועוד)
  • הסמכויות של מועצות הפועלים בערים ובמושבות הגדולות ומרותם על הפעילות המקומית של ההסתדרות.
  • המתכונת הארגונית של מוסדות ההסתדרות העליונים ושיטת הבחירות.
  • דרכי המאבק המעמדי של הפועלים ומקומן של השביתות במאבק זה.
  • עקרון הדרגה המשפחתית במשכורות של עובדי מוסדות ההסתדרות ובעלי המקצוע.
  • חובת חברי ההסתדרות להשתמש במשפט חברים במסגרת ההסתדרות.
  • הקמת 'חברת העובדים' שתפקידה הוא 'ארגון, פיתוח והגברת הפעולה הכלכלית והמשקית של כלל הפועלים בכל ענפי ההתישבות והעבודה בכפר ובעיר, על יסוד עזרה ואחריות הדדית'. נקבעו תקנות חברת העובדים: כללי החברות בה, התפקידים, הסמכויות, המפעלים והמוסדות המשקיים המשתיכים אליה. הוקמו חברות הבת הראשונות: 'החברה להתיישבות עובדים' (לימים - 'ניר') ו'החברה השיתופית לעבודות ציבוריות בניין וחרושת בניין (לימים - 'סולל בונה').
  • קשרי ההסתדרות עם קופת החולים הכללית וחובת חברי ההסתדרות להיות חברים בה.
  • הוצאת עיתון יומי של ההסתדרות - 'דבר'.
  • הצטרפות לאינטרנציונל האיגודים המקצועיים שבאמסטרדם.