בתקופת הישוב הקימו הגורמים המיישבים קיבוצים עירוניים כחלק ממדיניות ההתיישבות הכללית שלהם. קיבוצים אלו שהוקמו בסמוך לישובים עירוניים אמורים היו להשפיע על עיצוב דמותה של החברה העירונית. הקיבוצים העירוניים שהוקמו בתקופה זאת הם יגור בסמוך לחיפה, רמת רחל בסמוך לירושלים וגליל ים בסמוך להרצליה. הקיבוצים פיתחו משק עצמי ומקצת חבריהם עבדו בעיר הסמוכה. בקיבוץ אפעל שהוקם בסמוך לתל אביב הושם הדגש על הצד הצרכני-שירותי והוקם משק משותף קטן. הקיבוצים העירוניים ניהלו שיתוף מלא בהכנסות ובצריכה ובחלק מהמקרים גם שיתוף בבעלות על אמצעי היצור.

בעקבות מלחמת העצמאות נוספו שטחי חקלאות רבים לכלל הקיבוצים. הקיבוצים העירוניים יגור, רמת רחל וגליל ים, קיבלו גם הם תוספת קרקעות והיו לקיבוצים כפריים. בקיבוץ אפעל התעוררו בעיות חברתיות, שנבעו בחלקן מהקירבה לעיר ושגרמו לפירוק הקיבוץ.

הקיבוצים העירוניים, שהוקמו בתקופת המדינה, הוקמו ביוזמת המתיישבים וכמעט ללא תמיכה של התנועות הקיבוציות. הראשון שבהם, שע"ל (שיתוף עירוני לכרמיאל) פעל בשנים 1972-1968 בכרמיאל. הקיבוץ הוקם על ידי קבוצה של בוגרי תנועת 'הבונים' מארצות הברית בתמיכת 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' והתפרק מסיבות חברתיות ואידיאולוגיות. בשנות ה-70 וה-80 נכשלו נסיונות נוספים להקמת קיבוצים עירוניים בכפר חסידים ובהרצליה.

בשנים 1991-1979 הוקמו ארבעה קיבוצים עירוניים על ידי קבוצות קטנות של יוצאי קיבוצים וילידי הארץ בוגרי תנועות נוער שביקשו לעצב מתכונת עדכנית לצורת החים הקיבוצית. מטרת המייסדים היתה לקיים מסגרת קהילתית שיתופית בסביבה העירונית, אשר תהיה מעורבת בחברה הישראלית, תשפיע עליה ותתרום לה. הקיבוץ הראשון שהוקם היה קיבוץ 'ראשית' בירושלים, שמקיים זיקה לתק"ם, למרות שרבים מחבריו היו יוצאי תנועת הקיבוץ הדתי. אחריו הוקמו הקיבוצים 'מגוון' בשדרות ו'תמוז' בבית שמש. בקיבוץ מגוון, השומר על זיקה לתנועת 'הקיבוץ הארצי', המייסדים הם יוצאי 'הקיבוץ הארצי', עירוניים ועולים חדשים. קיבוץ תמוז שומר על זיקה לתק"ם ומייסדיו הם בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד ויוצאי קיבוצים. בשנת 1991 הוקם קיבוץ 'בית ישראל' בירושלים המקיים זיקה לתק"ם. הקיבוץ מקיים אורח חיים של קיבוץ דתי וחבריו ברובם יוצאי קיבוצים דתיים.

חברי הקיבוצים העירוניים החדשים מקיימים שיתוף בהכנסות ושיתוף מוגבל בצריכה המתבטא בשיתוף ברכוש הכללי (דיור, תחבורה וכו'). קיימת שותפות וערבות הדדית בתחומי החיים העיקריים: בריאות, חינוך, השכלה ופנסיה. לרשות הקיבוץ העירוני לא עומדים אמצעי יצור מובהקים וחברי הקיבוץ נוטלים חלק בשוק העבודה הכללי. רבים מהם עובדים בתחומי החינוך, החברה והקהילה (הוראה, עבודה סוציאלית, מנהל ציבורי וכו').

בשנים האחרונות ישנן קבוצות נוספות של בוגרי תנועות נוער שחיות בצורה שיתופית בערים שונות ומתכוונות להקים קיבוצים עירוניים נוספים.בוגרי התנועות קבוצות הבחירה-המחנות העולים הקימו את 'נעמ"ה', שהוא למעשה קיבוץ המאגד בתוכו מס' קבוצות שיתופיות בעלות "משק חינוכי" משותף הפועלות בנצרת עילית ובמגדל העמק.

בסוף שנת 2005 הוקם בעכו קיבוץ עירוני על ידי גרעינים מתנועת הנוער העובד והלומד, המכונה קיבוץ המחנכים העירוניים עכו. בקיבוץ 55 חברים וחברות ילידי 1982- 1984 הפעילים בקהילה בתחום החינוך בכל אזור הצפון.