Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

הבלגה

קו מדיני, של המנעות מפגיעות אלימות בערבים חפים מפשע שנקטה הנהגת הישוב כתגובה למאורעות הדמים בתקופת 'המרד הערבי' בין השנים 1936 - 1939.
תאריך: 1936

המשמעות של מדיניות הנהגת הישוב והנהלת הסוכנות היהודית היתה שלילת תגמול עיוור על פיגועי הכנופיות הערביות והימנעות מפגיעה בערבי באשר הוא ערבי כתגובת נקם על פגיעה ביהודים. קו פעילותה של ה'הגנה' נגזר ממדיניות זו. המשמעות היתה שכוחות ה'הגנה' ניסו להדוף את ההתקפות מתוך הישובים.

עמדת ה'הבלגה' נבעה משלוש הנחות עיקריות:

  1. ראשית, כי זהו תפקידה של ממשלת המנדט הבריטית לטפל בטרור הערבי ולחסלו. במידה והישוב היהודי יגיב, תראה עצמה הממשלה מחויבת פחות למגר את הטרור הערבי.
  2. שנית, תגובה אלימה אינה דרכו המוסרית של העם היהודי. גם בשלבים מאוחרים יותר, ב- 1937, כאשר הוחלט כי ה'הגנה' תנקוט בקו אקטיבי יותר של יוזמה, מארבים ותקיפות אמר אליהו גולמב, ראש ה'הגנה': 'התנאים מחייבים ומכריחים אותנו להיות מוסריים, כי ברגע שנסתלק מציוויינו המוסריים - נתחייב בנפש הציונות'.
  3. שלישית, התעורר חשש, שפעילות אלימה של הישוב תפגע בתמיכת דעת הקהל הבריטית והממשל הבריטי, דבר שיפגע בשיתוף הפעולה עם ממשלת המנדט. אחת התוצאות החמורות של מצב כזה עשויה היתה להיות הפסקת העליה על ידי הבריטים, כפי שעשו בתקופות מתיחות קודמות.

הויכוח העיקרי של הנהגת הישוב על מדיניות ה'הבלגה' היה מול חברי 'ארגון ב'', פלג שפרש מה'הגנה' בשנת 1931 והפגין לאחר פרוץ המהומות עמדה מיליטנטית אנטי-ערבית. חברי הארגון הזה טענו כי עמדה של 'הבלגה' מסתמנת בעיני הערבים כחולשה. יתרה מזאת, טקטיקה הגנתית, לטענתם, לעולם לא תפגע באויב ותביא את הפגיעות לקיצן וכן, אם הישוב היהודי מעוניין לבסס את עצמאותו, אל לו להסתמך על סיוע הבריטים.
בשנת 1937, בין השאר, כתוצאה מהויכוח סביב שאלת התגובה, הפך 'ארגון ב'' ל'ארגון הצבאי הלאומי' (אצ"ל). אנשיו לא קיבלו את מרות הנהגת הישוב וה'הגנה' וביצעו פעולות נקם כל פגיעות ביהודים.

חשוב לציין, כי זאב ז'בוטינסקי, מנהיג המחנה הרוויזיוניסטי, המזוהה עם האצ"ל תמך אף הוא ב'הבלגה' בראשית המאורעות. הוא חשש שפעולות יהודיות עצמאיות ירחיקו את הבריטים מתמיכתם בהצהרת בלפור ויחסמו את האפשרות של הישוב להקים כוח מגן חוקי. מאוחר יותר, משהלך האצ"ל והקצין, שינה גם ז'בוטינסקי את עמדתו, אך שוב וקבע כי פגיעה ללא אבחנה בנשים וילדים אינה מוצדקת.

לאחר לבטים, ולאחר שנתברר, כי קו ההגנה, התובע הישארות בתוך גדרות הישובים, אינו מספק מענה רצוי להתקפות הדמים, אימצה ה'הגנה' קו פעילות התקפי יותר. הוקמו גופים כדוגמת 'הנודדת' ו'פלוגות השדה' (הפו"ש) שמטרתם היתה ליזום פעולות התקפיות נגד פורעים ערבים במקומות ישובם. פעלות אלו בוצעו רק על ידי הגופים שיועדו לכך על ידי ה'הגנה' ופעולות נקם עצמאיות נאסרו.

להרחבה בנושא ראו את המאמר:'התחדשות הטרור הערבי - הבלגה או התקפה':

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1563