בשנת 1924 הקימה  הסתדרות הפועלים החקלאיים את 'ניר שיתופי - אגודה ארצית שיתופית להתישבות עובדים עברים בארץ ישראל בע"מ' כמסגרת ארגונית אשר מרכזת את כל משקי ההתישבות העובדת ותאגידיהם הכלכליים. ב'ניר שיתופי' חברים כתשע מאות תאגידים חקלאיים, הכוללים את תנועות ההתיישבות השונות, קיבוצים,  מושבי עובדים, מושבים שיתופיים, ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית, מפעלים אזוריים, ארגוני קניה, אגודות לשיווק ולהספקה חקלאית, אגודות להספקת מים להשקיה, אגודות לביטוח חקלאי, אגודות ותאגידים לתעשיה בכפר ואגודות ותאגידים לקואופרציה חקלאית.   

מטרתה של 'ניר שיתופי' היתה לממש את סמכות ההסתדרות החקלאית כלפי משקי ההתיישבות העובדת ותאגידיהם הכלכליים ולשמש כמוסד הכספי שלה לעניני התיישבות. בנוסף חתרה האגודה לארגן את חבריה על יסודות שיתופיים, לסייע להם בפעילותם, לשמור על עקרונות הקואופרציה ולפעול למימושם ולייצג את חבריה כלפי רשויות ומוסדות ציבוריים אחרים. מעמדה של ניר שיתופי לגבי הסקטור החקלאי היה מקביל למעמדה של חברת העובדים ביחס לשאר הסקטורים של המשק ההסתדרותי. הסתדרות העובדים הפעילה את מרותה המשפטית על המשקים והתאגידים של ההתישבות העובדת באמצעות נציגות קבועה שקיימה במוסדות הנבחרים והמנהלים של 'ניר שיתופי'.

לשם מימוש מטרותיה הוקנו ל'ניר שיתופי' זכויות מיוחדות בתקנוני הקיבוצים והמושבים החברים בה. לאגודה ניתנה הסמכות לפסול כל החלטה של מוסד ממוסדות הישובים והתאגידים החברים בה,  שנראתה לה מנוגדת ליסודות הקואופרטיביים. סמכות זאת מבטאת את התפיסה כי ההתיישבות העובדת אינה משק כלכלי בלבד,  אלא גם תנועה בעלת מימד ערכי וחברתי.

האגודה לא התערבה בחייהם הפנימיים של הישובים, אך  שימשה כבוררת בסכסוכים בין ישובים, או בין חבר לגוף שהוא נמנה עימו, כמו כן היא מוסמכת למנות בורר בסכסוכים שבין האגודה לבין החברים. האגודה הוסמכה  להשתתף באספות הכלליות של הגופים החברים בה או למנות נציג מטעמה לאספות בעל זכות דעה מכרעת וכן למנות חבר בהנהלות של אותן אגודות.  

'ניר שיתופי' החזיקה בבעלותה מניות היסוד של חברות כלכליות המסונפות להסתדרות החקלאית, פיקחה על פעולותיהן של האגודות השיתופיות הקשורות בה וריכזה את הרכוש השייך ישירות להסתדרות החקלאית במקומות השונים.

במקביל לפעילותה בתחום המשפטי היתה 'ניר שיתופי' למוסד הכספי של ההסתדרות החקלאית. בהתאם לתקנון מחויב כל חבר ב'ניר שיתופי' בתשלום דמי חבר בשיעור שנקבע ברשויותיה. ההון החוזר של ניר שיתופי משמש למתן הלוואות וסיוע כספי לחבריה. ההלוואות הן לתקופות קצרות, וניתנות לחברים לצורכי חינוך, ביטחון, חברה ועוד.

הסמכות העליונה בניר שיתופי היתה האספה הכללית, אשר על פי התקנון רשאית להחליט בכל נושא שבתחום מטרותיה וסמכויותיה. האספה נוהגת להתכנס אחת לשנה, על פי החלטת המנהלה ובהשתתפות נציגי הגופים החברים. אחת לארבע שנים בוחרת האספה  במנהלה בת 13 חברים, שתפקידה לנהל את עסקי 'ניר שיתופי' באופן שוטף באמצעות ועדות משנה או בעלי תפקידים שהיא ממנה.