'אגודת ישראל' נוסדה במאי 1912 בקטוביץ שבפולין על ידי גורמים חרדיים בגרמניה, הונגריה ומזרח אירופה וכן על ידי פלג, שפרש מה'מזרחי' ומהתנועה הציונית בעקבות החלטת הקונגרס הציוני ה-10 לפעול בתחומי החינוך והתרבות בארץ ישראל. התנועה שאפה לשמר את אורח החיים החרדי ולבלום את השפעתם של הציונות, הקומוניזם, היהדות הרפורמית וההתבוללות. תפיסת העולם של 'אגודת ישראל' מבוססת כולה על התורה, לא רק בחיי היום יום, אלא גם בתחומים הלאומים-חברתיים. התנועה סברה שגאולה לאומית יכולה להתרחש רק בעזרת שמים ולכן אין לדחוק את הקץ, אלא להמתין בסבלנות לביאת המשיח. מכאן נבעה התנגדותה הקיצונית של 'אגודת ישראל' לציונות, ללשון העברית ולחינוך העברי.

הקמת התנועה לוותה בוויכוחים קשים, שנבעו מהשוני בין הקהילות והזרמים השונים ומחילוקי דיעות בנוגע לזיקה לארץ ישראל ולהתארגנות של החרדים בקהילות נפרדות. התנועה הקימה רשת חינוך ענפה, עסקה בפעילות כלכלית וסוציאלית, יצגה את היהדות החרדית בפני השלטונות במדינות השונות ובפני חבר הלאומים וטיפלה בעליה לארץ ישראל (שלא ממניעים ציוניים). עד מלחמת העולם השניה היה מרכז התנועה בפולין. לאחר המלחמה נקבעו שלושה מרכזים לתנועה: ירושלים, לונדון וניו יורק. מוקד הכח העיקרי של התנועה הוא בישראל. בראש התנועה ניצבת 'מועצת חכמי התורה', המורכבת מ-15 ראשי הישיבות הגדולות ואשר החלטותיה נחשבות לפסקי הלכה.

בשנת 1912 הוקמה שלוחה של 'אגודת ישראל' בארץ ישראל, אך פעילותה הממשית החלה רק בשנת 1919. בהתאם לגישתה האנטי-ציונית החרימה התנועה בתקופת המנדט הבריטי את מוסדות היישוב העברי, לא השתתפה בכנסת ישראל ואנשיה לא בחרו לוועד הלאומי. התנועה התנגדה למוסדות החינוך העברי והקימה זרם חינוכי עצמאי שלשון הלימוד בו היתה יידיש. 'אגודת ישראל' ניהלה גם מאבק קשה נגד הרבנות הראשית נגד הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנות השלושים התמתן יחסה של 'אגודת ישראל' למוסדות היישוב ולרעיון הציוני. הסיבות לכך היו הצורך לאחד כוחות לנוכח החמרת היחסים עם ערביי ארץ-ישראל והחמרת מצב היהודים באירופה, שגרם להתגברות העלייה החרדית משם. מגמה זו התחזקה בשנות ה-40 בעקבות השואה ועם עלייתם של האדמו"ר מגור וחתנו יצחק מאיר לוין, שהפך תוך זמן קצר למנהיג 'אגודת ישראל' בארץ ישראל. שיתוף הפעולה המשיך להתחזק ובשנת 1947, במקביל לניסוח הסכם הסטטוס קוו הראשון בעניני דת, הצטרפה 'אגודת ישראל' לתביעת הנהגת הישוב להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. נציגי 'אגודת ישראל' השתתפו במועצת העם, במועצת המדינה הזמנית ובמינהלת העם.

מאז קום המדינה מיוצגת 'אגודת ישראל' בכל הכנסות, בין כסיעה עצמאית ובין כחלק מחזית דתית או חרדית רחבה יותר. אגודת ישראל השתתפה במספר קואליציות, אך מאז 1952 נציגיה אינם מכהנים כשרים, אולם הם ממלאים תפקידים של סגני שרים או יו"רים של ועדת הכספים. 'אגודת ישראל' היא מפלגה סקטוריאלית הפועלת לקידום האינטרסים של הציבור החרדי שאותו היא מייצגת בתחומי החינוך, השיכון, הרווחה וכן היא פועלת לחיזוק הצביון היהודי-דתי של המדינה. עמדותיה המדיניות של המפלגה נגזרות אף הן מן ההלכה. מאז שנות ה-90 מסתמנת נטיה של המפלגה לעמדות ימניות. 'אגודת ישראל' מפעילה את רשת החינוך העצמאי, ישיבות ומוסדות דת. התנועה מוציאה לאור את היומון 'המודיע' ויש לה מוסדות לתרבות תורנית.