Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

מועצת המדינה הזמנית

הרשות המחוקקת של מדינת ישראל מיום הכרזת המדינה ועד להקמת האסיפה המכוננת (שהיתה לכנסת הראשונה). המועצה מנתה 38 חברים - 37 חברי מועצת העם וחיים וייצמן, אשר נבחר לנשיא המועצה. הפסיקה לפעול עם התכנסות האסיפה המכוננת.
תאריך: 14-05-1948

ב-14 במאי 1948, עם סיום המנדט הבריטי, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל. בהכרזת העצמאות נאמר כי: 'מרגע סיום המנדט... תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית'. בכך הפכה מועצת העם, הרשות המבצעת של הישוב בימיו האחרונים של המנדט הבריטי, למועצת המדינה הזמנית. 37 חברי מועצת העם היו לחברי מועצת המדינה הזמנית, שתפקידה לשמש כרשות מחוקקת זמנית עד להקמתה של רשות מחוקקת נבחרת

בישיבתה הראשונה בחרה מועצת המדינה הזמנית בחיים וייצמן לנשיאה, למרות שלא נמנה עם חברי המועצה. התפקיד היה סימלי, ווייצמן הגיע לארץ רק לאחר ארבעה חודשים. המועצה ישבה בתל אביב, ובשל הקושי של החברים להגיע לישיבות בתנאי המלחמה ששררו אז בארץ, מונו להם גם 27 ממלאי מקום. 13 מחברי מועצת המדינה הזמנית  ובראשם בן-גוריון היוו את הממשלה הזמנית אשר שימשה כרשות המבצעת.

בישיבתה הראשונה הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום במדינת ישראל (אשר לא בוטל עד היום). בישיבתה השניה אישרה המועצה את 'פקודת סדרי השלטון והמשפט', שהניחה את היסודות למערכות השלטון והמשפט בישראל ולפעולת החקיקה של הכנסת. במסגרת הפקודה נקבעו סמכויותיה של מועצת המדינה הזמנית, כשהעיקריות בהן: חקיקה, סמכות להכרזת מצב חירום, קביעת תקציב והטלת מיסים ופיקוח על הממשלה. בתקופת פעילותה קיימה המועצה 40 ישיבות, שבהן אושרו 98 פקודות בתחומים שונים. החשובות שבהן היו: 'פקודת סדרי השלטון והמשפט', 'פקודת צבא ההגנה לישראל', שהקימה את צה"ל על יסודות ארגון ה'הגנה', ו'פקודת המטבע', שקבעה כי הלירה הישראלית היא המטבע הרשמית של המדינה. מועצת העם עסקה גם בנושאים כגון אישור סמל המדינה ונוהלי העבודה שלה עצמה. הפעילות הסתייעה ב-11 ועדות שעסקו בתחומים שונים, בהם: בטחון, חוץ, כספים וכלכלה, עליה, פנים. בתשע הישיבות הראשונות ישב ראש הממשלה בן-גוריון בראש המועצה. בישיבה העשירית נבחרה נשיאות בת ארבעה חברים - יושב הראש יוסף שפרינצק ושלושה סגנים. מישיבה זו ואילך נוהלו הישיבות על ידי היו"ר.

ביולי 1948 בחרה מועצת המדינה הזמנית ועדה מיוחדת מבין חבריה לשם הכנת הבחירות לאספה המכוננת,שנועדה לחוקק את חוקת המדינה. ב-25 בינואר 1949 נערכו בחירות ארציות לאסיפה המכוננת. ב-14 בפברואר 1949 התכנסה בירושלים האסיפה המכוננת לישיבתה הראשונה בניהולו של נשיא מועצת המדינה הזמנית, חיים וייצמן. עם כינוסה של האסיפה המכוננת הסתיים תפקידה של מועצת המדינה הזמנית. 


רשימת חברי מועצת המדינה הזמנית, כפי שפורסמה בנוסח הראשון של 'פקודת סדרי השלטון והמשפט':
נשיא המועצה: חיים וייצמן
מפא"י: דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, מאיר ארגוב, אליהו דובקין, גולדה מאיר, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, דוד רמז, מרדכי שטנר, משה שרת
מפ"ם: מרדכי בנטוב, צבי לוריא, נחום ניר-רפאלקס, אהרון ציזלינג, ברל רפטור
הציונים הכלליים: דניאל אוסטר, אליהו ברלין, פרץ ברנשטיין, יצחק גרינבוים
המפלגה הפרוגרסיבית: אברהם גרנות, משה קול, פינחס רוזן
ברית הציונים הרוויזיוניסטים: הרצל רוזנבלום, צבי סגל, בן-ציון שטרנברג
המזרחי: זאב גולד, יהודה לייב מימון (פישמן), דוד צבי פנקס
הפועל המזרחי: זרח ורהפטיג, משה שפירא
אגודת ישראל: יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין
פועלי אגודת ישראל: קלמן כהנא
מק"י: שמואל מיקוניס
התאחדות התימנים בישראל: סעדיה כובשי
ספרדים ועדות מזרח: בכור-שלום שטרית
ויצ"ו: רחל כהן-כגן