ב-26 במאי 1948 החליטה הממשלה הזמנית של מדינת ישראל על הקמתו של צבא הגנה לישראל (צה"ל). הממשלה פירסמה את 'פקודת צבא ההגנה לישראל' שבה הוכרז על הקמת צה"ל, המורכב מחילות יבשה, ים ואוויר. בפקודה זו נקבע שבמצב חירום יונהג גיוס חובה לצה"ל וכי על כל המשרתים בצה"ל להישבע אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים. הפקודה אסרה על קיומו של כוח צבאי במדינת ישראל מלבד צה"ל. ב-31 במאי 1948 פירסם ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן גוריון, את 'פקודת היום להקמת צבא הגנה לישראל', שבה נקבע שעם הקמת מדינת ישראל יצא ארגון ה'הגנה' מהמחתרת והיה לצבא סדיר.

צה"ל הוקם רישמית ב-1 ביוני 1948, כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל ובעיצומה של מלחמת העצמאות. עם הקמתו התבסס צה"ל על המבנה הארגוני, המורשת והפיקוד של ארגון ה'הגנה'. עם הקמתו של צה"ל פורק הפלמ"ח וחטיבותיו שולבו בצה"ל, שכלל בראשיתו את 12 החטיבות הבאות: גולני, כרמלי, אלכסנדרוני, קרייתי, גבעתי, עציוני, חטיבה 7, חטיבה 8, עודד, הראל, יפתח, הנגב. בצה"ל נכללו החילות הבאים: חיל הרגלים - שהורכב מחטיבות החי"ר של ה'הגנה', הפלמ"ח והאצ"ל; חיל ההנדסה שהוקם בשנת 1947; חיל השריון - שכלל את חטיבה 7 וחטיבה 8 והפעיל בעיקר משוריינים; חיל התותחנים; חיל האוויר וחיל המודיעין שהמשיך את שירות הידיעות (ש"י) של ה'הגנה'.

צה"ל הוקם תוך כדי לחימה ועקב כך היה מאולתר וחסר אחידות. כח האדם היה מגוון: חברי ה'הגנה' והפלמ"ח, יוצאי המחתרות אצ"ל ולח"י, יוצאי צבאות שונים, מתנדבים מחו"ל ואזרחים שגויסו. הציוד נאסף מכל הבא ליד: רכש ממקורות שונים, שלל ויצור עצמי. תורת הלחימה הורכבה מתפיסות שונות בהשפעת הרקע השונה של המפקדים והחיילים. לאחר מלחמת העצמאות החלה הערכות מחדש של צה"ל ובנייתו כצבא מקצועי ומודרני האחראי להבטחת קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. כיום צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים ביותר בעולם. מרבית אמצעי הלחימה בהם הוא מצויד כיום, הם מתוצרת תעשיות הנשק של ישראל וארצות הברית. צה"ל, בשיתוף פעולה עם משמר הגבול, מגן על גבולות המדינה. בנוסף למשימותיו בתחום הביטחון משרת צה"ל משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ ועוד.

צה"ל מורכב מצבא סדיר של חיילים בשירות חובה, גרעין קטן של חיילי קבע שמבצעים תפקידים פיקודיים ומקצועיים וחיילי מילואים שנקראים לשירות בעת חירום. בהתאם ל'חוק יסוד: הצבא', צה"ל נתון למרות הממשלה, והשר המופקד מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון. בראש הצבא עומד הרמטכ"ל המפעיל את הצבא באמצעות מטכ"ל בן ששה אגפים (מבצעים, תכנון, תקשוב, מודיעין, כוח אדם, טכנולוגיה ולוגיסטיקה), ארבעה פיקודים מרחביים (צפון, מרכז, דרום ועורף), שלוש זרועות (יבשה, ים, אוויר וחלל) וחילות מקצועיים שונים.

מאז הקמתו השתתף צה"ל בכמה מלחמות: מלחמת העצמאות (1947-1949), מלחמת סיני (אוקטובר 1956), מלחמת ששת הימים (יוני 1967), מלחמת ההתשה (1969-1970), מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), מלחמת שלום הגליל (1982-1985), מלחמת לבנון השנייה (יולי - אוגוסט 2006). בנוסף לכך היה צה"ל מעורב בעימותים אלימים שלא הוכרו כמלחמות: פעולות התגמול (שנות ה-50), הלחימה בדרום לבנון (1985-2000), האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987-ינואר 1991), מלחמת המפרץ (1991), אינתיפאדת אל-אקצה (החלה בספטמבר 2000).

תורת הלחימה של צה"ל מבוססת על העקרונות הבאים: בלימה של פעולות התקפיות נגד ישראל והעברתן לשטח האוייב, פעילות מודיעינית שמטרתה צפיה של איומים בטרם הבשלתם ופעילות התקפית מונעת, שימוש באסטרטגיה הגנתית במטרה לשמר את הקיים ולא לכבוש ולשלוט על האויב, ניסיון להגיע למתקפות בזק והכרעה מהירה של האויב תוך ניסיון למזער את האבדות הישראליות במידת האפשר, נסיון להכות את האויב מכה ניצחת במטרה ליצור הרתעה מצטברת. בעקבות השהייה הממושכת של צה"ל בלבנון לאחר מלחמת שלום הגליל ואירועי שתי האינתיפאדות, הועבר הדגש בהערכות צה"ל מלחימה כוללת בשטח פתוח אל התמודדות עם לוחמת טרור וגרילה בשטח בנוי.

חיילי צה"ל, לוחמיו וקציניו חונכו על ערכי הדבקות במשימה וטוהר הנשק. ערכים אלה ואחרים הונחלו דרך החינוך במסגרות צה"ל השונות: הטירונות, קורסי מפקדים, סדנאות חינוך ודוגמה אישית. בשנת 1994 קיבל צה"ל על עצמו צה"ל קוד אתי שמטרתו להסדיר את ההיבט המוסרי שבפעילות צה"ל. הקוד האתי, המכונה 'רוח צה"ל' מבוסס על מסורת צה"ל, מסורת מדינת ישראל, מסורת עם ישראל וערכי מוסר אוניברסליים. בנוסף לקוד האתי של צה"ל, חתומה מדינת ישראל על אמנות בינלאומיות שמיועדות להבטיח שמירה על ערכי מוסר גם במצבי מלחמה, ובהן אמנות ז'נווה ואמנת האג.