הפרקציה הדמוקרטית התארגנה בשנת 1901 בקרב החברים הצעירים ומתקדמים בתנועה הציונית. הסיעה הופיעה לראשונה בקונגרס הציוני ה-5 בשנת 1901. חבריה דרשו להגן על עקרונות הציונות החילונית מפני החוגים הדתיים, אשר שאפו להוציא את פעולות התרבות ממסגרת הפעילות של ההסתדרות הציונית. הסיעה דרשה שהתנועה הציונית תפעל בהיקף רחב, ולכן קראה לתנועה הציונית לפעול לתחיה לאומית מקיפה שתתבסס על יסודות עממיים דמוקרטיים. הסיעה היוותה אופוזיציה להרצל בתוך התנועה הציונית. חברי הסיעה קיבלו את השראתם מרעיונותיו של אחד העם. מנהיגי הסיעה היו חיים וייצמן, מרטין בובר, ליאו מוצקין ועוד. לאחר שמטרותיה של התנועה התקבלו על דעת הרוב בתנועה הציונית והפעילות בתחומי החינוך והתרבות היתה לחלק מפעילות התנועה, הפסיקה הסיעה לפעול.