Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

נשיאי ישראל

הנשיא עומד בראש מדינת ישראל. הוא נבחר על ידי הכנסת ומכהן בתפקידו שבע שנים. מעמדו, תפקידיו וסמכויותיו מוסדרים ב'חוק יסוד: נשיא המדינה'. תפקידיו דל הנשיא הם בעיקר יצוגיים והוא מסמל את אחדות העם.
תאריך: 05-1948

הנשיא עומד בראש מדינת ישראל. 'חוק יסוד: נשיא המדינה' מסדיר את מעמדו של הנשיא, את דרך בחירתו, את מועד בחירתו, את תקופת כהונתו, את תפקידיו וסמכויותיו ועוד. הנשיא נבחר בהצבעה חשאית במליאת הכנסת לתקופת כהונה אחת של שבע שנים  (עד 1998 היה הנשיא נבחר לתקופת כהונה בת חמש שנים, שאחריה באפשרותו להיבחר לכהונה שנייה). כל אזרח ישראלי רשאי להציג מועמדות לתפקיד, בתנאי שיזכה בתמיכה של לפחות עשרה חברי כנסת. בבחירות לנשיאות יבחר המועמד שהשיג קולותיהם של 61  חברי כנסת לפחות. הנשיא מתחיל בכהונתו לאחר שהצהיר אמונים בפני הכנסת. מקום מושבו של הנשיא הוא בית הנשיא בירושלים.

במדינת ישראל, שבה יש דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידיו של הנשיא הם ברובם יצוגיים. בין תפקידיו: השתתפות בטקסים רשמיים וביקורים רשמיים בארץ ובחוץ-לארץ כנציג המדינה; הענקת כתבי האמנה לנציגיה הדיפולמטיים של מדינת ישראל במדינות אחרות; קבלת כתבי האמנה של דיפלומטים זרים בישראל; חתימה על אמנות עם מדינות חוץ שהכנסת אישרה; פתיחת המושב הראשון של כנסת חדשה; התייעצות עם הסיעות שנבחרו לכנסת והטלת תפקיד הקמת הממשלה החדשה על ראש הרשימה בעל הסיכויים הטובים ביותר להצליח במשימה; הוראה על פיזור הכנסת בעקבות בקשתו של ראש הממשלה; קבלת דוחות מישיבות הממשלה; חתימה  על חוקים שחוקקה הכנסת (מלבד חוקים הנוגעים לנשיא עצמו); מינוי (פורמלי) של שופטים וחברי מועצות שונות; המלצה על מתן חנינה לאסירים או על הפחתה בעונשם. 

כאשר הנשיא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, או כשאין באפשרותו למלא את תפקידו באופן זמני, ממלא את תפקידו יושב ראש הכנסת. נשיא שאינו מסוגל למלא את תפקידו מסיבות שונות רשאי לבקש מהכנסת להכריז על נבצרות זמנית שלו. הכנסת רשאית להדיח ברוב של  שלושה רבעים מחבריה (90 חברי כנסת) נשיא שהתנהג בצורה שאינה הולמת את מעמדו. לנשיא יש חסינות מוחלטת במילוי  תפקידו,  גם מפני דין פלילי. לאחר סיום כהונתו של הנשיא, זכותו שלא למסור בעדות מידע שנודע לו בעת מילוי תפקידו. 

נשיאי ישראל מאז קום המדינה הם:
1948 - 1952 חיים וייצמן
1952 - 1963 יצחק בן-צבי
1963 - 1973 זלמן שזר
1973 - 1978 אפרים קציר
1978 - 1983 יצחק נבון
1983 - 1993 חיים הרצוג
1993 - 2000 עזר וייצמן
2000 - 2007 משה קצב
2007 -           שמעון פרס

מוסד הנשיאות הוא אחד מסמלי הריבונות של מדינת ישראל והוא מייצג את מדינת-ישראל, על כל חלקיה ומגזריה. הנשיא אינו שייך לרשויות השלטון במדינה והוא אמור לשמש כגורם מלכד ובלתי מעורב במערכת הפוליטית. הנשיא בישראל מבטא את הממלכתיות, את האחדות וסמל שכל אזרחי המדינה יכולים להזדהות עמו. עם זאת, היו בעבר מקרים מעטים שבהם הביעו נשיאים דעתם בנושאים השנויים במחלוקת, בשל המשמעות המיוחדת של תפקיד הנשיא,  נהגו חברי הכנסת לבחור לתפקיד אנשים בעלי שיעור קומה, שזכו לאהדה רבה בציבור הרחב, שהיו בעלי תרומה בולטת למימוש החזון הציוני, ומלבד מעורבותם בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים. מסיבה זאת נבחרו לתפקיד מדענים (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל (חיים הרצוג, עזר ויצמן) ואנשי רוח (יצחק בן צבי, זלמן שזר, יצחק נבון). בשנת 2000 הסתמן שינוי במדיניות זאת עם בחירתו של משה קצב, שעיקר פעלו בתחום הפוליטי. גם שמעון פרס, שנבחר לתפקיד בשנת 2007,  נודע בעיקר בזכות פעילותו הפוליטית.

רוב נשיאי ישראל נבחרו לתפקידם כמועמדים של מפא"י או מפלגת העבודה. יוצאים מכלל זה הם: חיים וייצמן הנשיא הראשון, משה קצב נציג 'הליכוד' ושמעון פרס נציג 'קדימה'.