בעקבות פרסום "הספר הלבן" ב- 1939 , שכלל הגבלות נרחבות על קניית קרקעות בארץ על-ידי יהודים, צימצום רשיונות עליה לארץ והגבלת התיישבות יהודית בה, החליטו המוסדות הציוניים על שורה של פעולות שנועדו לעקוף את התקנות הללו. בין השאר הוחלט על חדירה לאיזורי התיישבות חדשים, בהם הנגב. במסגרת זו הוקמו שלושה מצפים בנגב. 'גבולות' ו'רביבים' הוקמו בנגב המערבי תחילה (12.5.1943) ואחריהם 'בית אשל' (9.8.1943).
הצלחת הקמת המצפים יצרה תשתית להקמת התישבות אחד-עשר הנקודות בנגב מאוחר יותר ב- 1946.
בתקופת מלחמת העצמאות סבלו המצפים מהתקפות כוחות ערבים מזויינים מקומיים ומהתקפת הצבא המצרי, אך נותרו במקום והיוו את קו ההגנה הדרומי של כוחות המדינה שבדרך.