ה'מזרחי' (ובשמה המלא 'הסתדרות המזרחי') הוקמה כתנועה ציונית של היהדות הדתית במזרח אירופה. שמה של התנועה הוא קיצור של 'מרכז רוחני'. ועידת היסוד נערכה בשנת 1902 בווילנה ביוזמתו של הרב יצחק יעקב ריינס. התנועה שאפה להביא לתחיית עם ישראל בארץ ישראל ברוח תורת ישראל. העקרונות המנחים של
התנועה היו: א. יש לפעול לקירוב הגאולה באמצעות יישוב ארץ ישראל; ב. יש
לשתף פעולה גם עם הכוחות החילוניים בתנועה הציונית כדי לקרב את הגאולה; ג.
יש לנסות לקרב לתורה גם יהודים לא דתיים. לאחר הקמתה גדלה תנועת ה'מזרחי' במהירות והקימה מאות סניפים במזרח אירופה. בשנת 1907, בקונגרס הציוני ה-8, הצטרפה התנועה להסתדרות הציונית.
בשנת 1911 פרשו רבים מאנשי ה'מזרחי' וממנהיגיה, מההסתדרות הציונית בשל התנגדותם להחלטת התנועה הציונית לעסוק בפעילות תרבותית. התנועה המשיכה להתרחב והקימה סניפים במערב אירופה ובארצות הברית. בשנת
1918 הקים הרב יהודה לייב מימון (פישמן) את לשכת ה'מזרחי' בארץ ישראל.
בשנת 1920 עבר המרכז העולמי של התנועה לירושלים. בשנת 1921 השתתפה התנועה בארגונה של כנסת ישראל ובהקמתה של' הרבנות הראשית. בשנת 1925 הכירה התנועה הציונית בבתי הספר של תנועת ה'מזרחי' כזרם אוטונומי בחינוך ((שהיה אחרי הקמת המדינה לזרם החינוך הממלכתי-דתי). במסגרת התנועה פעלו 'ארגון נשי המזרחי' (אמ"ן), שהפעיל רשת של מעונות ומוסדות חינוך לילדים ולנוער, ותנועת הנוער 'נעם' ('נוער המזרחי'). התנועה הקימה מוסדות חינוך תרבות כגון מוסד
הרב קוק ואוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1938 החל להתפרסם יומון התנועה,
'הצופה'.
לאורך השנים התאפיינה תנועת ה'מזרחי' בתפיסות מדיניות וחברתיות שמיקמו אותה בצד הימני של המפה הפוליטית, בניגוד ל'הפועל המזרחי', שצמחה ממנה. רבים ממנהיגי ה'מזרחי' התנגדו בשנות ה-30 המאוחרות לתוכניות החלוקה מתוך מניעים דתיים-אידיאולוגים. הם התנגדו למדיניות ההבלגה, הצטרפו למתנגדיו של חיים ויצמן ותמכו בארגוני הפורשים. עם זאת, היה הרב מימון שותף ליצירת 'הברית ההיסטורית' של ה'מזרחי' עם מפא"י בשנת 1935 והרבה לפעול בתיאום עם דוד בן-גוריון.
התנועה היתה שותפה בהנהלה הציונית מאז שנת 1921, להוציא תקופות קצרות. נציגי התנועה נטלו חלק פעיל במוסדות היישוב, כולל בוועד הלאומי ובהנהלתו. לתנועה היו נציגים במועצת העם, במועצת המדינה הזמנית, במינהלת העם
ובממשלה הזמנית. לאחר קום המדינה התמודדה 'המזרחי' בבחירות כמפלגה:
בבחירות לכנסת הראשונה שיתפה ה'מזרחי' פעולה עם 'אגודת ישראל' במסגרת החזית הדתית המאוחדת בראשות מנהיג ה'מזרחי' הרב מימון. בבחירות לכנסת
השנייה התמודדה 'המזרחי' באופן עצמאי. בבחירות לכנסת השלישית שיתפה המפלגה פעולה עם 'הפועל המזרחי' במסגרת 'חזית דתית לאומית' בראשותו של משה שפירא, מנהיג 'הפועל המזרחי'. ה'מזרחי',במסגרת הסיעות השונות, היתה שותפה בכל ממשלות ישראל הראשונות. עם
זאת, בשנותיה הראשונות של המדינה הלכה תנועת ה'מזרחי' והידלדלה, בעוד
ש'הפועל המזרחי', אשר צמחה מתוכה, גדלה והתחזקה. בשנת 1956 התאחדו 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי' והקימו את המפד"ל (המפלגה הדתית לאומית). התנועה הציונית-דתית העולמית הקשורה למפד"ל ממשיכה להיקרא 'תנועת המזרחי העולמית'.