לראשונה החלו להתארגן ארגוני נוער בשם "החלוץ הצעיר" בשנים 1922- 1923 ברוסיה, פולין, ליטא ולטביה ואחר כך גם בארצות אחרות באירופה כמו גליציה ורומניה, אולם כתנועת הנוער הראשית של "החלוץ" החל "החלוץ הצעיר" לפעול באופן רישמי ב- 1924 בפולין (וורשה). עיקר פעילותה של התקיימה משנה זו ועד 1939.
התנועה חינכה, כאמור, להגשמה - משמע, לעלייה והתשייבות. בגיל 18, כשהפכו החניכים לבוגרי תנועת הנוער היו עוברים לחברות מלאה ב"החלוץ". עם עלייתם ארצה היו חניכי התנועה מתיישבים בישובי "הקיבוץ המאוחד".
בספטמבר 1938 התאחד "החלוץ הצעיר" עם "פרייהייט", תנועת הנוער המפלגתית של "פועלי ציון- צ.ס", ושמה שונה ל"פרייהייט - החלוץ הצעיר". האיחוד בין התנועות התבסס על הנחת ערכים משותפים לשתיהן - הגשמה חלוצית וחינוך פוליטי ציוני-סוציאלסטי. ערכים אלו היו גם שילוב של הערכים המנחים של תנועת "החלוץ" ומפלגת "פועלי ציון- צ.ס". ב- 1940 שונה שם התנועה ל"דרור" וחבריה הובילו את פעילות המחתרות בגטאות בשנות השואה.