Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

[ה]קיבוץ הדתי

הארגון הארצי של הקיבוצים הדתיים. נוסד בשנת 1938 על ידי הקבוצות הקשורות לתנועת ה'פועל המזרחי'. 'הקיבוץ הארצי' מקיים קשר הדוק עם תנועת הנוער 'בני עקיבא'. כיום כולל 'הקיבוץ הדתי' 16 קיבוצים ו-3 מושבים שיתופיים.
תאריך: 1938

בשנות ה-20 החלו קבוצות של נוער דתי ציוני בגרמניה, בפולין וברומניה להתארגן ולהקים קבוצות הכשרה. בשנת 1924 הוקמה בעיירה בצנרוד בגרמניה חוות הכשרה ראשונה, שנועדה להכשיר צעירים דתיים להתיישבות שיתופית חקלאית בארץ ישראל. בשנת 1927 הועברה הפעילות לחווה גדולה יותר - רודגס. בשנת 1928 הקימו חברי ההכשרות ברודגס את תנועת בח"ד (ברית חלוצים דתיים). בשנת 1929 עלתה ארצה קבוצת הכשרה ראשונה של התנועה והתיישבה בחוות סלבנדי בסמוך לפתח תקווה. המקום, שכונה על ידי העולים רודגס, כשמה של חוות ההכשרה בגרמניה, היה למקום ריכוז והכשרה עבור חברי התנועה. בשנים הבאות עלו ארצה קבוצות נוספות מהתנועה והקימו מחנות בסמוך למושבות ותיקות.

בשנת 1935, בוועידה השביעית של 'הפועל המזרחי', הקימו הקבוצות הקשורות לתנועה ארגון משותף - 'חבר הקבוצות של הפועל המזרחי'. בשנת 1938 נרשם הארגון כאגודה בשם 'הקיבוץ הדתי, איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי', ובקיצור - 'הקיבוץ הדתי'. מטרותיה של האגודה היו: התישבות משותפת של כל חברי 'הקיבוץ הדתי' בישובים קבוצתיים, על יסודות של עבודה עצמית ושמירת מצוות הדת והמסורת היהודית.

בשנת 1937 עלתה על הקרקע בעמק בית שאן הקבוצה הראשונה של התנועה, טירת צבי, במסגרת התישבות 'חומה ומגדל'. 'הקיבוץ הדתי' ביקש להקים גושי התישבות של קבוצות דתיות שישתפו פעולה בתחומי המשק, החברה, התרבות והחינוך. בהתאם למדיניות זאת הוקמה כעבור שנתיים קבוצת שדה אליהו בסמוך לטירת צבי. בשנת 1938 הקימה התנועה בסמוך לכפר חסידים כפר נוער עבור בני נוער דתיים שעלו מגרמניה במסגרת עלית הנוער.

בתקופת מלחמת העולם השניה נותק הקשר עם התנועה בחו"ל. בתקופה זאת עלו על הקרקע שלוש קבוצות: יבנה בסמוך לגדרה, בארות יצחק בנגב וכפר עציון בגוש עציון. חברי התנועה שירתו בכוחות המגן העבריים והתנדבו לצבא הבריטי. לאחר המלחמה, בתקופת המאבק בבריטים, הוקמו קבוצות נוספות: עין הנצי"ב ושלוחות (בגוש בית שאן), משואות יצחק ועין צורים (בגוש עציון), כפר דרום וסעד (בגוש הנגב). חברי 'הקיבוץ הדתי' השתתפו בפעולות הבריחה וההעפלה ופעלו במחנות המעפילים בקפריסין.

עם פרוץ מלחמת העצמאות נמצאו אחד עשר ישובי ה'קיבוץ הדתי' בקווי החזית. במהלך הקרבות נפגעו הישובים באופן קשה: חברים רבים נהרגו, נפצעו או נלקחו בשבי. בארות יצחק נהרס כליל וארבעה ישובים (כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים וכפר דרום) נכבשו ונותרו בשטח האויב. לאחר המלחמה שוקמו ישובי התנועה וחלקם נבנו מחדש במקום אחר: בארות יצחק, משואות יצחק, עין צורים, כפר עציון (שינה את שמו לניר עציון), כפר דרום (שינה את שמו לבני דרום). משואות יצחק, בני דרום וניר עציון הפכו למושבים שיתופיים ונאלצו לפרוש מ'הקיבוץ הדתי'. במהלך השנים הקימה התנועה שמונה קבוצות נוספות ברחבי הארץ: שלוחות, לביא, עלומים, כפר עציון (הוקם מחדש לאחר מלחמת ששת הימים), מעלה גלבוע, ראש צורים (הוקם במקומו המקורי של עין צורים), מגדל עוז, בית רימון ומירב.

תנועת הנוער 'בני עקיבא' בישראל כיוונה מראשית דרכה את חניכיה להתיישבות במסגרת 'הקיבוץ הדתי'. החל משנות ה-40 הקימה התנועה עשרות גרעיני התיישבות, אשר הקימו קיבוצים חדשים או השלימו יישובים קיימים. מאז קום המדינה נעשית פעילות זו במסגרת הנח"ל.

'הקיבוץ הדתי' גיבש לעצמו תפיסה רעיונית ייחודית שעל-פיה הוא מנהל את אורח חייו.
התנועה פועלת ברוח יהודית מקורית המבוססת על ההלכה ומסורת ישראל בכל מערכות החיים: החקלאות המודרנית, המבנה החברתי הסוציאליסטי, מערכת החינוך, השירות הצבאי, התעשייה המתקדמת. התנועה רואה את עצמה כגשר בין דתיים לחילוניים והיא משתתפת בפעולות שנועד לקדם את ההבנה ההדדית. 'הקיבוץ הדתי' מקיים קשר הדוק עם המרכז החקלאי ועם ברית התנועה הקיבוצית.

ל'קיבוץ הדתי' מוסדות חינוך עצמאיים משלו שמטרתם לעצב אדם המסוגל להיות חלק מחברה קיבוצית אשר חיה מיגיע כפיה ומקיימת חיים יהודיים-דתיים מקיפים. התנועה הקימה מוסדות תורניים ייחודיים בהם: ישיבות 'הקיבוץ הדתי' בעין צורים ובמעלה גלבוע, 'מרכז יעקב הרצוג' ללימודי יהדות, מדרשה לבנות בעין הנצי"ב ובית מדרש לבוגרי צבא בשדה אליהו.

'הקיבוץ הדתי' השתייך מאז הקמתו לתנועת 'הפועל המזרחי'. 'הקיבוץ הדתי' תמך בחיזוק הקשר עם ציבור הפועלים, בהצטרפות להסתדרות הכללית, במתינות מדינית ובחיזוק ההתישבות התנועתית. התנועה השתייכה לסיעת 'למפנה' שהתנגדה לאיחוד 'הפועל המזרחי', הפועלי במהותו, עם תנועת 'המזרחי', המזוהה עם הבורגנות. מאז איחוד 'הפועל המזרחי' עם 'המזרחי' והקמת המפד"ל בשנת 1956 מזוהה 'הקיבוץ הדתי' עם מפלגה זאת. לתנועה יש נציגים במוסדות המפד"ל וחבריה כיהנו כחברי כנסת מטעם המפלגה. כיום רוב חברי 'הקיבוץ הדתי' מזוהים עם הצד הימני של המפה הפוליטית, אך קיים חלק המזדהה עם השמאל, בעיקר עם תנועת 'מימד'. 'הקיבוץ הדתי' מוציא לאור ירחון בשם 'עמודים'.

משקי הקיבוץ הדתי מתבססים על חקלאות, תעשייה ותיירות. בשנים האחרונות מתנהלת הפרטה מתונה בישובי הקיבוץ הדת. מצבם הכלכלי של רוב רובם של קיבוצי הקיבוץ הדתי יציב.

כיום כוללת התנועה 16 קיבוצים שבהם מתגוררים כ-8,000 נפש. בשנים האחרונות חזרו והצטרפו לתנועה המושבים השיתופיים הדתיים: משואות יצחק, ניר עציון ובני דרום.