בשנת 1908 הקים ארתור רופין ביפו את המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית במטרה לנהל ולכוון באמצעותו את מפעל ההתיישבות הציונית. באותה שנה הקים רופין יחד עם אוטו ורבורג את החברה להכשרת הישוב שנועדה לרכוש קרקעות בארץ ישראל ולהכשירן להתישבות יהודית.

בשנים הראשונות לפעילותה רכשה החברה אדמות להתיישבות חקלאית ועסקה בהכשרת פועלים וביישובם בישובים חקלאיים. פעיל מרכזי בחברה היה יהושע חנקין, אשר רכש בשנת 1909 עבור קרן קיימת לישראל עשרת אלפים דונם ראשונים בעמק יזרעאל, ואחרי כן רכש קרקעות נוספות בהיקף גדול בכל רחבי הארץ. עד למלחמת העולם הראשונה רכשה החברה את אדמות רוחמה, כפר אוריה, עין חי (כפר מל"ל), קריית ענבים, עטרות, תל עדשים ועוד. לאחר המלחמה החלה החברה לפעול גם בפיתוח התיישבות עירונית ורכשה את אדמות השכונות תלפיות ורחביה בירושלים, את אדמות הדר הכרמל ונווה שאנן בחיפה, את האדמות שעליהן הוקם רחוב אלנבי בתל אביב ועוד.  בשנת 1934 רכשה החברה את הזיכיון ליבוש אגם החולה. עד קום המדינה רכשה החברה כמחצית מכלל האדמות שנרכשו עבור יהודים בארץ ישראל. בסך הכל רכשה החברה יותר מ-700,000 דונם להתישבות חקלאית בעיקר בעמקים (עמק יזרעאל, עמק זבולון, עמק הירדן, עמק חפר, עמק החולה) וכן בצפון הנגב. בשנת 1954 הפסיקה החברה לעסוק ברכישת קרקעות ומאז התמקדה בהכשרת אדמות, בפיתוח ובבניה ברחבי הארץ.

בשנות התשעים הופרטה החברה ונרכשה על ידי איש העסקים יעקב נמרודי. החברה שמילאה תפקיד חשוב בתולדות הציונות היתה  לחברה פרטית הפועלת בעיקר בתחומי הנדל"ן, העיתונות, המלונאות, הביטוח ושילוט החוצות.