על פי הציונות המדינית בעיית היהודים היא בעיה לאומית. האנטישמיות ושנאת היהודים נובעת מכך שליהודים אין מדינה משלהם. לפיכך, כדי לפתור בעיה זו, יש לפעול להקמת מדינת יהודים - בית לאומי יהודי. להשגת מטרה זו, על פי הציונות המדינית, יש לפעול בדרכים דיפלומטיות. במילים אחרות, ראשית, יש להעלות על סדר היום הבינלאומי ולידיעת המעצמות את בעית היהודים ואחר כך, יש להשיג את תמיכתה ואישורה של אחת המעצמות, שתתן צ'רטר (זיכיון) להקמת בית לאומי יהודי.
בראש זרם זה של הציונות עמדו בינימין זאב הרצל ומקס נורדאו. העימות העיקרי של הציונות המדינית התקיים מול הציונות המעשית , שגרסה כי על מנת להגשים את מטרת הציונות, יש לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה באופן פעיל, עוד לפני השגת תמיכה ואישור בינלאומי למהלך זה. הויכוח קהה באופן משמעותי לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם השינויים המדיניים במזה"ת ובאירופה.