האספות המכוננות - 1918

לאחר כיבוש חלקה הדרומי של ארץ ישראל בידי הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה החלה פעילות  שמטרתה לארגן את הישוב היהודי במסגרת כלל ארצית, אשר תייצגו בפני הבריטים. ב-2 בינואר 1918 התכנסה אסיפה מכוננת במשרד הארצישראלי ביפו בהשתתפות נציגים של הישוב היהודי בשטחי הכיבוש הבריטי, בהם נציגי ועדים מקומיים, ארגונים מקצועיים ותנועות פוליטיות. את התפקיד המרכזי באסיפה מילא יעקב טהון, סגנו של ארתור רופין במשרד הארצישראלי. דיוני האסיפה עסקו בתרבות ובשפה העברית, בשאלת הכח הצבאי היהודי, במשפט השלום העברי, בבעיות ארגון ובעבודה העברית. המתכנסים בחרו ב'וועד זמני ליהודי ארץ ישראל בשטח הנכבש' שעליו הוטל לקיים תוך שלושה חודשים בחירות כלליות ל'אסיפה מייסדת'.

ביולי 1918 התכנסה האסיפה המכוננת השניה, שאליה הצטרפו נציגי ועד העיר ליהודי ירושלים, שנבחר קודם לכן, ואנשי ועד הצירים בראשות חיים וייצמן, שהגיעו לארץ באפריל 1918. המחלוקת העיקרית באסיפה היתה בשאלת זכות הבחירה לנשים. המתנגדים היו בעיקר נציגי הציבור החרדי. סוכם על פשרה שלפיה יוכלו הנשים לבחור,אך לא להיבחר. עוד הוחלט כי מקום מושבה של הנציגות היהודית יהיה ירושלים.

ב-18 בדצמבר 1918, עם תום מלחמת העולם הראשונה, התכנסה בירושלים האסיפה המכוננת השלישית ('המועצה הארצישראלית'), בהשתתפות נציגי היישובים מכל הארץ, נציגי מוסדות ונציגים של הגדודים העבריים. באסיפה נדונו הבחירות ל'אסיפה המייסדת', תחומי פעולתה של האסיפה ומעמדו של הישוב ביחס להסתדרות הציונית. בעקבות החלטת האסיפה לתת לנשים גם את הזכות להיבחר, פרשו  ממנה נציגי הציבור החרדי הקיצוני. האסיפה מינתה שתי ועדות אשר הכינו, בשיתוף  עם ועד הצירים, 'ראשי פרקים לתוכנית שלטון זמני בארץ ישראל'. האסיפה בחרה את חברי המשלחת של יהודי ארץ ישראל לוועידת השלום בפריס, ובראשם וייצמן ונחום סוקולוב. נבחר ועד זמני שתפקידו לטפל בהכנת הבחירות לאספה המייסדת ונקבע כי  על הבחירות להיערך תוך שלושה וחצי חודשים. הבחירות נדחו כשש פעמים מסיבות שונות, ובסופו של דבר נערכו באפריל 1920 ובהן נבחרה 'אסיפת הנבחרים'. 

האסיפה המכוננת - 1949

בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שנחתמה ב-14 במאי 1948, הוזכרה 'אסיפה מכוננת', שתפקידה לקבוע את החוקה של מדינת ישראל ולהסדיר את הקמתם של מוסדות השלטון הנבחרים והסדירים. ביולי 1948 בחרה מועצת המדינה הזמנית ועדה מיוחדת מבין חבריה, שתפקידה להכין את הבחירות לאסיפה המכוננת. נקבע כי האסיפה המכוננת תמנה 120 חברים וינתנו לה כל הסמכויות שהעניק החוק למועצת המדינה הזמנית, כל עוד לא החליטה האסיפה המכוננת החלטה אחרת בענין זה. ב-25 בינואר 1949 התקיימו הבחירות לאסיפה המכוננת של מדינת ישראל. ב-14 בפברואר 1949 התקיים מושב הפתיחה של האספה המכוננת בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים. ב-16 בפברואר קיבלה האסיפה בישיבתה הרביעית את 'חוק המעבר', אשר קבע כי בית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא 'כנסת' והאספה המכוננת תיקרא 'הכנסת הראשונה'. בכך הפכה האספה המכוננת לכנסת הראשונה.