'המחנות העולים' היא תנועת הנוער הלומד החלוצית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל במסגרת תנועת העבודה. ראשיתה בשנת 1926 בקבוצה של אחד עשר מתלמידי הכיתה השביעית בגימנסיה הרצליה בתל אביב שהקימו חוגי נוער במטרה להגשים את רעיונות הציונות הלכה למעשה. קבוצה זאת (שכונתה בהמשך 'החוג הזקן' ו'החוגים') הקימה בהמשך תנועת נוער שנקראה 'תנועת החוגים'. סניפים נוספים של התנועה הוקמו בירושלים, בתל-אביב ובחיפה. בשנת 1928 הקימו 17 מבוגרי 'תנועת החוגים' קבוצת עבודה בחדרה, שהיתה לקבוצה המגשימה הראשונה של התנועה. קבוצה זאת שכונתה 'קבוצת החוגים', הצטרפה לתנועת 'הקיבוץ המאוחד', עברה למעין חרוד והקימה בשנת 1935 את קיבוץ בית השיטה, ראשון ישובי התנועה.
בשנת 1930 התאחדה 'תנועת החוגים' עם 'לגיון הצופים' מירושלים ועם קהילות הצופים מפתח תקווה ומחיפה. בשנת 1931 הוקמה התנועה בפועל ונקבע לה השם 'המחנות העולים', שמשמעותו: המחנה (סניף התנועה) כמקום ארעי, שממנו עולים להגשמה. השם מבטא את החשיבות שיחסה התנועה להגשמת החלוציות ולהתיישבות בארץ ישראל. דגש מיוחד הושם בתנועה על חינוך להגנה ולהכרת הארץ באמצעות טיולים רגליים. התנועה קבעה את זיקתה ל'קיבוץ המאוחד' ובוגריה יצאו להכשרה והקימו עשרות קיבוצים במסגרת התישבותית זו. רבים מבוגרי התנועה הצטרפו לפלמ"ח והשפיעו על אופיו.
בשנת 1945, בעקבות הפילוג במפא"י התרחש פילוג גם ב'מחנות העולים'. תומכי מפא"י בתנועה, כשליש מהחברים, פרשו ממנה, התאחדו עם תנועת 'גורדוניה-המכבי הצעיר' והקימו את 'התנועה המאוחדת'. מכאן ואילך פעלה תנועת 'המחנות העולים' בחסותה של 'התנועה לאחדות העבודה' ושל המפלגות שצמחו ממנה.
בשנת 1954 התאחדו 'המחנות העולים' עם תנועת 'הצופים החלוציים', קבוצה שפרשה מתנועת הצופים ועיקר כוחה היה בחיפה. באוקטובר 1956, בעקבות האיחוד עם תנועת 'דרור' העולמית, שונה שם התנועה ל'דרור-המחנות העולים'. בשנת 1980 לאחר האיחוד של 'הקיבוץ המאוחד' עם 'אחוד הקבוצות והקיבוצים' במסגרת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ), חזרה התנועה לשמה המקורי - 'המחנות העולים'. החל משנות ה-90 פועלת
תנועת 'המחנות העולים' גם בקיבוצים. בעקבות המשבר בתנועה הקיבוצית בשנות ה-90, הוחלט ב'מחנות
העולים' על שינוי יעדי ההגשמה והתאמתם למציאות המשתנה. הופסקה הצטרפות גרעיני התנועה לקיבוצים
קיימים. הוכרז מסלול נעל"ה (נוער ערכי לחינוך והגשמה) שבו מתגבשים
הגרעינים בסוף כיתה י"א, יוצאים יחד לשנת שירות בסיום כתה י"ב, ממשיכים לשירות צבאי
במסגרת הנח"ל ואחריו פועלים במסגרת תנועת הבוגרים. כיום, מפעילה תנועת 'המחנות העולים' כחמישים מחנות (סניפים) ברחבי הארץ בקרב כ-7000 חניכים בכיתות ד'-י"ב. הפעילות התנועתית כוללת פעולות בסניפי התנועה במהלך השבוע, סמינרים אזוריים וארציים, טיולים, מחנות, ופרויקטים קהילתיים. פעילות החניכים מבוססת על חמישה עקרונות מנחים: ציונות, חלוציות, הומניזם, סוציאליזם ודמוקרטיה.
'המחנות העולים' היא 'תנועה של חניכים'. חניכי התנועה לוקחים אחריות פעילה על המתרחש במחנות, באשכולות (מחוזות) ובמישור הארצי. שכבת החניכים הבוגרת מפעילה מוסדות שמעצבים את דרכה החינוכית-פוליטית-חברתית של התנועה. המוסדות העיקריים הם: ועידה שמתכנסת אחת לארבע שנים ותפקידה לבחון ולהתאים את ערכי התנועה ודרכה למציאות החברתית-כלכלית הישראלית המשתנה; מרכז התנועה שמתכנס פעם בשנה במטרה לישם את החלטות הוועידה; מזכירות מרכז (מז"מ) שמתכנסת פעם בחודש בהשתתפות נציגים ממחנות התנועה בכל הארץ. תפקידי המזכירות: יצירת קשרים בין המחנות בארץ, הכרעה בנושאים דחופים לתנועה (בהסתמך על החלטות הוועידה), קישור בין המזכירות הבוגרת לחניכים.
'במבחן' הוא בטאון התנועה. צוות העיתון מורכב מחניכי התנועה שבראשם עורך, גם הוא חניך התנועה. מטרת העיתון להוות אמצעי קשר בין חניכי המחנות בכל הארץ. בעבר הופיע העיתון בדפוס וכיום - באינטרנט.
