Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

[ה]קיבוץ הארצי - השומר הצעיר

תנועה ארצית של קיבוצי 'השומר הצעיר'. נוסדה בשנת 1927 על ידי ארבעה מקיבוצי 'השומר הצעיר'. במהלך השנים הקימה התנועה ברחבי הארץ עשרות קיבוצים, אשר התאפיינו בקולקטיביות רעיונית וביציבות חברתית וכלכלית. בשנת 2000 התאחד 'הקיבוץ הארצי' עם התק"ם והוקמה 'התנועה הקיבוצית'.
תאריך: 01-04-1927

בשנת 1913 הוקמה תנועת 'השומר הצעיר' בפולין ובגליציה. בשנת 1919 החלו בוגרי התנועה לעלות ארצה. בשנת 1922 התישב בעמק יזרעאל הקיבוץ הראשון של 'השומר הצעיר', בית אלפא. בתחילה היה הקשר בין קיבוצי התנועה בארץ רופף, וכן גם הקשר עם התנועה בחו"ל. בשנת 1925 הצטרפו קיבוצי 'השומר הצעיר' ל'חבר הקבוצות והקיבוצים', אולם בשנת 1927 הם פרשו בשל רצונם לשמור על יחודם התנועתי. באותה שנה היו בארץ ישראל ששה קיבוצים של 'השומר הצעיר'. ב-3-1 באפריל 1927 בחיפה הקימו ארבעה מהם (משמר העמק, מרחביה, עין שמר ומעברות) את תנועת 'הקיבוץ הארצי' כ'ברית קיבוצי השומר הצעיר בארץ ישראל'.

במצע התנועה נקבעה מסגרת של שותפות רעיונית-פוליטית בין הקיבוצים. נאמר כי התנועה תנהל דיונים ובירורים בנושאים החשובים, ההחלטות תתקבלנה בדרכים דמוקרטיות ותחייבנה את התנועה כולה ואת כל קיבוציה. השותפות הרעיונית החזקה הפכה את 'הקיבוץ הארצי' לתנועה פוליטית עם קולקטיביות רעיונית. התנועה דגלה באוטונומיה של הקיבוצים בענייניהם הפנימיים ובחובת העזרה הדדית. עוד נכתב במצע 'הקיבוץ הארצי' כי הקיבוץ הוא יחידת חיים אוטונומית המקיפה את כל תחומי החיים: משק, חברה, פוליטיקה, תרבות וחינוך; הקיבוץ הוא מכשיר של העם ושל המעמד להגשמת הציונות, המאבק המעמדי ולבנינה של חברה סוציאליסטית; הקיבוץ הוא אבטיפוס של חברה הסוציאליסטית העתידית. במצע הודגשה גם השותפות של התנועה בהסתדרות הציונית העולמית והחברות בהסתדרות הכללית של העובדים.

בשנת 1928 התחדשה העלייה של בוגרי 'השומר הצעיר', והחלה הקמתם של קיבוצים שומריים נוספים. בנוסף לקיבוצים אלה הצטרפו ל'קיבוץ הארצי' במרוצת הזמן קיבוצים נוספים, בהם בית אלפא והקבוצות העצמאיות שריד, מזרע, בית זרע, וגן שמואל. בשנת 1938 הצטרפו ל'קיבוץ הארצי' קיבוצי תנועת 'וורקלויטה' מגרמניה. בשנת 1930 נוסדה תנועת 'השומר הצעיר' בארץ ישראל, ובשנת 1936 הקימו בוגריה את קיבוצם הראשון ניר דוד, הראשון ביישובי 'חומה ומגדל'.

בשנת 1936 נוסדה 'הליגה הסוציאליסטית' כהתארגנות פוליטית של תומכי 'השומר הצעיר' מחוץ לקיבוצים. 'הקיבוץ הארצי' הקים עם 'הליגה הסוציאליסטית' מסגרות פוליטיות ושיתף פעולה עם גורמי שמאל נוספים. בשנת 1946 הקימה הנהגת 'הקיבוץ הארצי' את 'מפלגת פועלים השומר הצעיר' וריכזה בה את פעילותה הפוליטית. בינואר 1948 התאחדה המפלגה עם 'המפלגה לאחדות העבודה-פועלי ציון' במסגרת 'מפלגת הפועלים המאוחדת' (מפ"ם). בשנת 1954, לאחר הפילוג במפ"ם ופרישתה של 'לאחדות העבודה', הפך 'הקיבוץ הארצי' לגורם מרכזי במפלגה. מאז נשמרת זיקה פוליטית חזקה בין 'הקיבוץ הארצי' לבין מפ"ם, ורבים מפעילי המפלגה וממנהיגיה הם חברי 'הקיבוץ הארצי'. בהתאם לעקרון הקולקטיביות הרעיונית נאסרה במשך שנים פעילות של מפלגות אחרות בישובי 'הקיבוץ הארצי'. בתחילת 1953 סולקו תומכי משה סנה מ'הקיבוץ הארצי' לאחר פרישתו ממפ"ם. אחרי מלחמת ששת הימים התפתחה בקיבוצים פעילות של מפלגת העבודה וגופי שמאל נוספים, אך הזיקה למפ"ם נותרה דומיננטית גם בתקופות בהן היתה המפלגה שותפה ב'מערך' עם מפלגת העבודה או במרצ. מנהיגיו הבולטים של 'הקיבוץ הארצי' היו מאיר יערי ויעקב חזן, אשר הנהיגו את התנועה מאז הקמתה במשך למעלה מיובל שנים.

במקביל לפעילות הפוליטית ניהל 'הקיבוץ הארצי' פעילות התישבותית נרחבת והקים ישובים בכל רחבי הארץ.
קיבוצי 'השומר הצעיר' גבולות, נגבה, נירים ורוחמה מילאו תפקיד חשוב בהתישבות בנגב. רבים מחברי התנועה שירתו בכוחות הנוטרים, בצבא הבריטי ובבריגדה היהודית. 'הקיבוץ הארצי' השתתף בהקמת הפלמ"ח וסייע לקיומו. חברי התנועה מילאו תפקיד פעיל בארגון הבריחה וההעפלה. במלחמת העצמאות לחמו קיבוצי 'השומר הצעיר' יד מרדכי, נירים ונגבה בגבורה נגד הצבא המצרי הפולש ועצרו את התקדמותו. בצפון עצר קיבוץ משמר העמק את תנועתו של 'צבא ההצלה' לכיוון חיפה.

במשך שנים רבות היתה תנועת הנוער 'השומר הצעיר' מקור הגידול העיקרי של 'הקיבוץ הארצי'. בוגרי 'השומר הצעיר' בישראל ובחו"ל הצטרפו לקיבוצים קיימים והקימו קיבוצים חדשים. החל משנות ה-70 השתנה מקור הגידול והמצטרפים היו ברובם בני הקיבוצים וחניכי הקיבוצים (בוגרי חברות הנוער, מוסדות החינוך והאולפנים).

'הקיבוץ הארצי' השקיע מאמצים רבים בתחום החינוך ופיתח מפעלים ייחודים בתחום החינוך השיתופי. 'המוסדות החינוכיים' היו ניסיון לפתח דגם יחודי של בתי ספר המבוססים על חברות ילדים עצמאיות. הוקמה מערכת חינוך הכוללת פעוטונים וגני ילדים בכל הקיבוצים, בתי ספר יסודיים אזוריים ומוסדות חינוך על-יסודיים, חלקם בשיתוף התק"ם, חלקם פנימייתיים. התנועה הקימה שורה של מוסדות השכלה, מחקר, תיעוד, תרבות ואומנות, בהם: מכון 'מורשת' לחקר השואה על שם מרדכי אנילביץ', מרכז הסמינרים בגבעת חביבה, 'יד יערי' - ארכיון 'השומר הצעיר' ו'הקיבוץ הארצי', הוצאת הספרים 'ספריית פועלים', 'קרן חבצלת' לפעילות תרבותית-חינוכית ועוד. התנועה פירסמה ביטאונים וכתבי-עת, בהם 'הדים', 'השבוע בקיבוץ הארצי, 'החינוך המשותף' ועוד. ביולי 1943 ייסד 'הקיבוץ הארצי' את היומון 'משמר'. היומון, אשר שינה את שמו כעבור שנתיים ל'על המשמר', יצא לאור עד מרץ 1995.

במהלך השנים הקים 'הקיבוץ הארצי' מפעלים כלכליים מרכזיים בהם: 'קרן השומר הצעיר' - המוסד הכספי המרכזי של 'הקיבוץ הארצי'; 'קיבוצי השומר הצעיר' - חברה שעוסקת בהדרכה, בקניות ובהספקה לכל משקי 'הקיבוץ הארצי'; המחלקה לבנייה - מבצעת עבודות בניה במשקים, המחלקה הטכנית - עוסקת בתכנון ישובים, בעזרה לבניה ובפיקוח טכני; 'מפעלי תכן' - חברה ליבוא ולהספקת חומרי גלם לתעשיה, 'מוצרי תכן' - חברה לשיווק התוצרת התעשייתית. במשך שנים רבות התאפיינו קיבוצי 'הקיבוץ הארצי' ביציבות כלכלית ובצמיחה קבועה בענפי החקלאות והתעשיה. בשנות ה-80, עקב משבר כלכלי מתמשך, הואטה הצמיחה וחלק ממפעלי התנועה נסגרו.

בשנת 1999, על רקע טשטוש ההבדלים בין התנועות הקיבוציות, החלו מגעים לאיחוד 'הקיבוץ הארצי' עם התק"ם. באוקטובר 2000 התמזגו שתי התנועות והוקמה 'התנועה הקיבוצית'. ערב האיחוד היו ב'קיבוץ הארצי' 85 קיבוצים בכל רחבי הארץ ובהם כ-38 אלף נפש.