בשנת 1913 בוועידה השלישית של 'הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה' הועלה לראשונה הרעיון להקים בנק עבור תנועת הפועלים בארץ ישראל. בתקופת מלחמת העולם הראשונה העלו דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי את הנושא על סדר יומה של ההסתדרות הציונית. לאחר הקמתה של ההסתדרות הכללית בשנת 1920 גבר הצורך בהקמת מוסד פיננסי של ההסתדרות, אשר ישרת את הצרכים של כלל ציבור הפועלים. ברל כצנלסון היה האיש המוביל בפיתוח רעיון הבנק ובלחץ להגשמתו. בבסיס הרעיון עמדה התפיסה שמעמד הפועלים הוא שיימלא תפקיד מכריע בבנין הארץ ויצירת חברה מתוקנת וצודקת, וכדי למלא המשימות דרוש מוסד כספי וראוי לרתום להקמתו את "ההון הלאומי" שבבעלות התנועה הציונית. לרעיון דומה הגיע גם ארתור רופין, שניהל מאז 1908 את מדיניות ההתיישבות של ההסתדרות הציונית. הוא אמנם רצה לגייס את כל הכוחות בישוב לבנין הארץ, אך ראה בציבור הפועלים "מכשיר חשוב" לעבודה הציונית. רופין הצליח לשכנע חבריו בהנהלה הציונית להקים את הבנק, להקצות ההון הדרוש להקמתו ולהסכים שנציגי הפועלים יהיו הרוב במועצת המנהלים שלו. בשנת 1921 הוקם בנק הפועלים בתמיכתה של ההנהלה הציונית אשר השקיעה בבנק 50,000 ליש"ט, רוב הסכום שנדרש להקמתו. ההסתדרות רכשה את מאה מניות המייסדים שהבטיחו שליטת ההסתדרות בו. עיקרון זה של שליטת ההסתדרות, ואח"כ חברת העובדים בבנק, למרות שרוב הונו בא ממקורות אחרים, נשמר כל השנים, אף כשעיקר ההון סופק ע"י הציבור באמצעות הבורסה.

שנותיו הראשונות של הבנק היו שנים של משבר כלכלי באירופה וגם בארץ ישראל. למרות הקשיים ניהל הבנק את פעילותו בהצלחה וסייע בפעילות הכלכלית וההתישבותית של תנועת העבודה: מימון המשקים החקלאיים, סולל בונה, המשרד לעבודות ציבוריות, הקואופרטיבים, 'המשביר', קופת חולים, מטבחי הפועלים ועוד. יוסף אהרונוביץ ניהל את הבנק בשנים 1937-1923 והשפיע במידה משמעותית על עיצוב דמותו ודרכו.

לאחר קום המדינה גרמו העליה ההמונית ותנופת הפיתוח במדינת ישראל להתפתחות מואצת של בנק הפועלים ולחיזוקו כמכשיר הפיננסי של המשק ההסתדרותי והקואופרטיבי. בשנת 1950 התמזג הבנק עם קופת מלווה וחיסכון של העובדים בתל-אביב ובשנת 1957 התמזג עם קופות המלווה וחיסכון האחרות. במהלך השנים הורחבו תחומי פעילותו של הבנק והותאמו לצרכי המשק תוך כדי שמירה על העקרונות המנחים אותו מאז הקמתו . המיזוג הביא להקמת רשת סניפים קמעונית גדולה ויכולת לשרת גם את ציבור השכירים. הבנק היה חלוץ בפתיחת סניפים בערי הפיתוח (הקדים את הבנקים האחרים בעשור בפתיחת סניפים בהן). הוא השקיע מאמצים לקידומה של החברה בישראל. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לנסיונות לסייע לציבור השכירים הרחב. הבנק השתדל להשפיע על קביעת המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה וליזום שירותים מיוחדים שיתרמו לרווחת ציבור השכירים. בין השאר היה בנק הפועלים הבנק הראשון בארץ (ואולי גם בעולם באותה עת ) שהעניק לכל שכיר שקיבל דרכו את שכרו זכות למשיכת יתר אוטומטית.

בשנת 1969 החל הבנק לאחד את הזרועות הכספיות השונות של משק העובדים, שפעלו עד אז בנפרד וללא תיאום, ויצר בכך מערכת כספית מרכזית אחת גדולה ששרתה וגבתה את משק העובדים וחברות גדולות אחרות במשק, שהיתה במרכז החסכון הסוציאלי (קרנות הפנסיה וקופות הגמל) ובמקביל שרתה גם את ציבור השכירים.

.

חברות בת שפעלו במסגרת בנק הפועלים בשנת 1977:

1. אגרות להנפקות של בנק הפועלים בע"מ: חברה לגיוס כספים באמצעות איגרות חוב צמודות למדד יוקר המחיה. החברה נרכשה בשנת 1975 מחברת העובדים. הון החברה הושקע על ידי בנק הפועלים בהשקעות ארוכות טווח.
2. אמפל - חברה אמריקאית ישראלית בע"מ: הוקמה בשנת 1942 כחברה בת של בנק הפועלים בשיתוף עם חברת העובדים וקבוצת ידידי ההסתדרות בארצות הברית. מטרת החברה - גיוס כספים בארצות הברית ובקנדה להשקעות והלוואות למפעלים בישראל. החברה פעלה על בסיס מסחרי ומכרה אגרות חוב למשקיעים. עיקר השקעותיה של אמפל היו במפעלים הסתדרותיים ובמפעלים שבהם שותפה ההסתדרות. החברה שהיתה בבעלות משותפת של חברת העובדים ובנק הפועלים הועברה בשנת 1973 לשליטה מלאה של הבנק.
3. אקספרום בע"מ: הוקמה בשנת 1967 כחברה לקידום היצוא של התעשיה הקשורה להסתדרות: 'כור', התעשייה הקיבוצית, 'המשביר לתעשיה', 'תיעוש', 'החברה לבנין ולעבודות ציבוריות', 'תנובה', 'יכין-חקל', 'יונה' ,הקואופרציה היצרנית וקרן ההשקעות של חברת העובדים.
4. ביצור בע"מ: הוקמה בשנת 1936 על ידי קרן חוסר עבודה של ההסתדרות והסוכנות היהודית במטרה להקל על מצב האבטלה בארץ ישראל באמצעות מתן הלוואות למימון עבודות ציבוריות ובנין, כגון הקמת שכונות עובדים, סלילת כבישים, התקנת גשרים, בניית מבני ציבור ובנית מגורים בהתיישבות העובדת. בשנת 1959 רכש בנק הפועלים את כל מניות החברה והגדיל את ההון העצמי שלה באמצעות השקעות נוספות. ההלוואות של חברת 'ביצור' ניתנות לטווח ארוך ובתיאום עם חברת העובדים.
5. בנייני ציבור בע"מ: החברה נוסדה בשנת 1935 ועסקה במימון הקמתם של מבני ציבור בשכונות, בערים, בישובי ספר ובאזורי פיתוח. בשנות השישים עברה החברה לשליטת בנק הפועלים.
6. בנק אוצר החייל: נוסד בשנת 1946 על ידי חיילים ארצישראלים יוצאי הצבא הבריטי והבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה במטרה לסייע בקליטתם של החיילים המשוחררים בחיים האזרחיים ולטפל בבעיות שיכון, הכשרה מקצועית ועוד. לאחר קום המדינה החל הבנק לטפל גם בחיילי הקבע של צה"ל, בעת שירותם ולאחר שחרורם. בשנת 1970 זכה הבנק במעמד של בנק לכל דבר. בשנת 1977 רכש בנק הפועלים 30% מהבעלות על הבנק והרחיב את שירותיו לכל ציבור החיילים, לנכי צה"ל, לעובדי מערכת הבטחון ולעובדי התעשיות הבטחוניות.
7. בנק אמפל לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ: נוסד בשנת 1956 על ידי בנק הפועלים וחברת אמפל במטרה לממן את פיתוחם של מפעלי התעשיה ההסתדרותיים, בעיקר באמצעות מתן הלוואות ארוכות טווח.
8. בנק אמריקאי-ישראלי בע"מ: נוסד בשנת 1933 על ידי משפחת יפת כבנק פרטי. נרכש על ידי בנק הפועלים בשנת 1969 והמשיך להתנהל כבנק עצמאי. בשנת 1999 התמזג עם בנק הפועלים.
9. בנק לחרושת בע"מ: נוסד בשנת 1931 בשם 'בנק לחקלאות ולבנין לארץ-ישראל בע"מ'. החליף את שמו פעמים אחדות. מהקמתו עסק בכל תחומי הבנקאות והחזיק ברשת של סניפים. בשנת 1970 הפסיק לנהל פעילות בנקאית. בשנת 1972 הועברה הבעלות על מניותיו לבנק הפועלים, שמו שונה ל'בנק לחרושת בע"מ' והתחדשה פעולתו כבנק להשקעות שעוסק בעיקר במימון מפעלי תעשייה בארץ.
10. בנק למשכנתאות ולהשקעות בבניין בע"מ: נוסד בשנת 1960 על ידי ארגון הקבלנים במטרה לסייע לחברי הארגון במימון פרוייקטים של בנייה. בשנת 1974 הצטרף לקבוצת בנק הפועלים.
11. בנק משכנתאות לשיכון בע"מ: נוסד בשנת 1950 על ידי בנק הפועלים וחברות השיכון של הסתדרות במטרה לסייע באמצעות מתן משכנתאות לשיכונם של עובדי ההסתדרות, עולים חדשים, זוגות צעירים, מעוטי יכולת, אנשי ההתיישבות, רוכשי דירות באמצעות משרד השיכון ו'שיכון עובדים' ועוד.
12. בנק קונטיננטל לישראל בע"מ: נוסד בשנת 1974 על ידי בנק הפועלים ובנק האיגודים המקצועיים בגרמניה במטרה לקדם את הסחר הבינלאומי בין ישראל לגרמניה המערבית בפרט ולאירופה בכלל.
13. גדיש - קרנות גמולים בע"מ: נוסד בשנת 1971 בשם 'קופת תגמולים למפרנסים עצמאים' על ידי בנק הלוואה וחיסכון תל-אביב-יפו. לאחר מיזוג הבנק עם בנק הפועלים עברה הקופה אליו ושימשה לצבירת כספי גמל לעצמאים ופיצויי פיטורין.
14. חברה להשקעות של בנק הפועלים בע"מ: הוקמה בשנת 1963 ועסקה בהשקעות בשוק הכספים ובמפעלים לטווחים ארוכים ובינוניים.
15. חברה לניהול קרנות בנאמנות בע"מ: נוסדה בשנת 1962 על ידי בנק הפועלים במטרה להקים קרנות נאמנות ולנהל אותן.
16. חברת נאמנות של בנק הפועלים: נוסדה בשנת 1950 על ידי בנק הפועלים. עסקה בכל תחומי הנאמנות המקובלים: נאמנות על אגרות חוב; פיקוח על קופות גמל; ניהול קרנות נאמנות למלגות, למענקים ולטובת קטינים; שמירת ניירות ערך; ייצוג בעלי מניות בחברות ארץ ובחו"ל; טיפול ברכוש של תושבי ישראל ותושבי חוץ ועוד. בשנת 1972 החלה החברה לנהל קרנות שנועדו למענקי השתתפות ברווחי מפעלים תעשיתיים לעובדי המפעלים. החברה העניקה גם מענקים ומלגות לסטודנטים ולפועלים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה.
17. יהב - קופת עובדי המדינה בע"מ: קופה שנוסדה בשנת 1954 על ידי בנק הפועלים והחברה למפעלי כלכלה ותרבות של הסתדרות עובדי המדינה. עסקה במתן אשראי לכל סוגיו לעובדי המדינה, הציעה תוכניות חיסכון וריכזה את הפעולות הכספיות של עובדי המדינה. בשנת 1976 קיבלה הקופה רשיון מבנק ישראל והפכה לבנק לכל דבר עבור עובדי המדינה. הקימה וניהלה קרנות השתלמות למהנדסים, הנדסאים, מדענים ועיתונאים.
18. יתר - קרנות גמולים בע"מ: קרן שנוסדה בשנת 1970 על ידי בנק הפועלים ואשר ניהלה קופת גמל שאפשרה לחבריה לרכוש בבוא העתזכויות קיצבה תמורת חלק מהתגמולים.
19. מסד - בנק בע"מ: נוסד בשנת 1929 כחברה הדדית להלוואות וחסכונות בע"מ של הסתדרות המורים. חברי הסתדרות המורים הפקידו בבנק את משכורותיהם, ניהלו בו חשבונות עובר ושב, החזיקו פקדונות וחסכונות וקיבלו הלוואות ושירותים בנקאיים נוספים. בשנת 1977 נרכש 'מסד' על ידי בנק הפועלים ומאז הוא פועל כבנק לכל דבר.
20. ניר - חברה בע"מ: הוקמה בשנת 1934 על ידי הסתדרות הפועלים החקלאיים וחברת העובדים כמכשיר לביצוע פעולות פיתוח במשקים החקלאיים. פעלה בעיקר במתן אשראי למשקים החקלאיים ולמוסדות ולחברות ששימשו את המשקים החקלאיים. החברה השתתפה בשנת 1939 בהקמת חברת 'מקורות', בשנת 1949 בהקמת 'צינורות בע"מ' לייצור וליבוא צינורות השקייה, ובשנת 1951 בהקמת מפעל 'מכתשים' בבאר שבע לייצור חומרי הדברה לחקלאות. בשנות ה-30 השתלבה 'ניר' במבצע ה'העברה' להצלת רכושם של יהודי גרמניה והשקעתו בפיתוח ההתיישבות בארץ. בשנת 1964 נכנס בנק הפועלים כשותף ב'ניר'. בשנת 1975 הפכה 'ניר' לחברה-בת שלו. שותפות זו איפשרה לחברה להגדיל את פעילותה ואת שירותי המימון שלה. החברה מכרה את חלקה במפעלים התעשיתיים והתמקדה בתחום האשראי.
21. עין חי - מוסד הלואה וחיסכון חקלאי שיתופי בע"מ: נוסד בשנת 1924 כמוסד הלוואה וחיסכון של כפר מל"ל. בשנת 1960 הועבר המוסד לרשות תנועת המושבים והיה למוסד בנקאי עצמאי של התנועה שעסק ברוב הפעולות הבנקאיות המקובלות. המוסד יצר מקורות אשראי למושבים ולחבריהם באמצעות הידוק קשרים עם ארגוני הקניות ומוסדות השיווק של התוצרת החקלאית. בשנת 1975 נכנס בנק הפועלים לשותפות עם המוסד, ואיפשר הרחבת פעילותו הפיננסית והפיכתו לבנק מסחרי.
22. פלס - קרן גמולים לסוחרים: נוסדה בשנת 1974 על ידי בנק הפועלים והאיגוד הישראלי למסחר במטרה להבטיח את זכויות הפנסיה של סוחרים זעירים.
23. קרן מרכזית לפיצויי פיטורין בע"מ: נוסדה בשנת 1958 על ידי בנק הפועלים ו'גמול' במטרה לסייע למעבידים לצבור כספים המיועדים לפיצויי פיטורין.
24. תגמולים בע"מ: הוקמה בשנת 1957 ונועדה לשמש כקרן מרכזית לתגמולים ולפיצויים ליד בנק הפועלים. במסגרתה היו מדורים שונים לעצמאים, לשכירים, לעובדי המדינה, לשוטרים ולאנשי צבא קבע.
25. תעודה בע"מ: נוסדה בשנת 1969 על ידי בנק הפועלים כחברה-בת שמטרתה לגייס כספים באמצעות הנפקת אגרות חוב ארוכות טווח וצמודות מדד.
26. תשתית - הנפקות בע"מ: נוסדה בשנת 1972 על ידי בנק הפועלים כחברה-בת להנפקת אגרות חוב לציבור.