Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

סולל בונה

נוסד בשנת 1924 כחברה קבלנית לעבודות ציבוריות בניה וחרושת. פעילותו נפסקה בשנת 1927, עקב משבר כלכלי, וחודשה בשנת 1935. 'סולל בונה' היה למפעל הקבלני הגדול בארץ לביצוע עבודות בניה, סלילת כבישים ועבודות ציבוריות. הקונצרן לקח על עצמו משימות בניה בהיקף נרחב בעלות חשיבות מדינית, בטחונית או לאומית, ומילא תפקיד מרכזי בבניתה ובפיתוחה של מדינת ישראל. בשנות ה-80 נקלעה החברה לקשיים ומוזגה עם 'שיכון עובדים' במסגרת קונצרן 'שיכון ובינוי'. בשנת 1996 הועברה השליטה בקונצרן לידי העובדים וחברת אריסון השקעות.
תאריך: 12-03-1924

בשנת 1921 הקימה ההסתדרות הכללית את 'המשרד לעבודות ציבוריות ובנין', שעסק בעיקר בסלילת כבישים, בעבודות בנין בערים ובמשקים, בייבוש ביצות ובהקמת מפעלי השקיה. בשנת 1924 הורחבה מסגרתו של המשרד והוקם 'סולל בונה', אשר הוגדר בעת הקמתו כ'חברת פועלים עברית שיתופית לעבודות ציבוריות, בניין וחרושת'. 'סולל בונה' נועד להיות הזרוע המבצעת של ההסתדרות בכל תחומי הבניה והעבודות הציבוריות בארץ ישראל ומכשיר לקליטת עליה, להכשרתה המקצועית ולהשרשתה בארץ. בנוסף לפעילות הקבלנית היו בארגון שלוחות יצרניות שעסקו בחציבה, בייצור חומרי בניין ובנגרות.

'סולל בונה', שתפס מקום מרכזי בענף הבנייה בישוב, נטל על עצמו גם תפקידים לאומיים-ציבוריים: הכשרה מקצועית, הספקת עבודה למובטלים באמצעות יזום עבודות וקבלת עבודות גם במחירי הפסד. בשנת 1927, בעקבות המשבר הכלכלי ששרר אז בארץ ישראל, התמוטט 'סולל בונה' ונפסקה פעילותו. במקומו נוסדו בערים הגדולות משרדים קבלניים ו'הנהלת העבודות', גוף מיוחד שפעל ליד 'מרכז העבודה' של ההסתדרות, הוציא לפועל עבודות ציבוריות בהיקף ארצי.

בשנת 1935 הוקם 'סולל בונה' מחדש כחברת מניות בבעלות חברת העובדים. פעילותו התחדשה והתרחבה בקצב מהיר. בשנים הבאות, שהתאפיינו בהסלמת המאבק הלאומי בארץ ובעירעור היציבות הבטחונית והמדינית, מילא 'סולל בונה' תפקיד חשוב בהגשמתם של יעדים לאומיים, ביטחוניים והתיישבותיים. בתקופת מאורעות 1939-1936 הקים 'סולל בונה' מבני 'חומה ומגדל', ביצורים, כבישי בטחון ואת 'גדר הצפון'. בתקופת מלחמת העולם השניה ביצע 'סולל בונה' ברחבי המזרח התיכון עבודות רחבות היקף עבור הצבא הבריטי, בהן סלילת כבישים ובניה של שדות תעופה, גשרים, מחנות צבא, בתי חרושת ובתי זיקוק. בתקופת מלחמת העצמאות פעל 'סולל בונה' רבות להבטחת הגבולות, להקמת ביצורים וקווי הגנה, להקמת מערכות לאספקת מים ולהעברת אספקה חיונית.

בשנות ה-40, בהתאם למדיניות המרחיבה שאפיינה את 'סולל בונה', הורחבה פעילותו בתחום התעשיה. הוקמו ונרכשו על ידו מפעלים שונים, בהם: בתי החרושת למלט 'נשר', בתי היציקה 'וולקן', מפעל הזכוכית 'פניציה' ומפעלי המתכת 'חמת'. בשנת 1944 רוכזו מפעלים אלו במסגרת חברת-בת של 'סולל בונה' בשם 'כור'.

לאחר הקמת המדינה מילא 'סולל בונה' תפקיד מרכזי בבניינה ובפיתוחה של מדינת ישראל. עיקר פעילותו היה בהקמת יחידות דיור בהיקף נרחב, רובן עבור עולים חדשים, והשאר עבור תושבים ותיקים וההתישבות העובדת. רובה המכריע של פעילות הבניה נעשה במסגרת הבניה הציבורית: עבור הממשלה ועבור החברות המשכנות של ההסתדרות - 'שיכון' ו'נווה עובד' (שאוחדו באמצע שנות ה-50 לחברת 'שיכון עובדים'). חלק גדול מהבניה הציבורית שנעשתה בידי 'סולל בונה' הוקמה באזורי הפריפריה. 'סולל בונה' היתה גם הגוף הדומיננטי בהכשרת העובדים בענף הבנייה ורוב פועלי הבניין במדינת ישראל הוכשרו אז על ידיו. במקביל עסק 'סולל בונה' באותן שנים גם בפיתוח מפעלי תעשייה, בביצוע קשת רחבה של עבודות ציבוריות ופרטיות, בעבודות קבלנות בנמל חיפה וכן בעבודות בניה וסלילה בארצות חוץ.

בשנת 1958, במסגרת הארגון מחדש שנערך בחברת העובדים, חולק הקונצרן לשלוש חטיבות עצמאיות: 'החברה לבניין ולעבודות ציבוריות', 'החברה לנמלים ועבודות חוץ' ו'כור' (לתעשיה). בשנת 1963 מוזגו שתי החטיבות הראשונות והוסיפו להקרא 'סולל בונה'. בשנת 1968 מכרה 'סולל בונה' את 'שירותי נמל מאוחדים' בחיפה לרשות הנמלים. 'כור' המשיכה להתפתח בנפרד והיתה לקונצרן ההתעשיתי הגדול בישראל.

בשנים 1967-1966, שבהן היה המשק הישראלי שרוי במיתון, הצטמצם היקף הפעילות של 'סולל בונה'. לאחר מלחמת ששת הימים, פקדה גיאות את המשק הישראלי, בעיקר בענף הבניה. בתקופה זאת התפתחה והתרחבה פעילות החברה. בשנים 1977-1975, שבהן משק הבניה הישראלי היה שרוי שוב במיתון, הצטמצמה פעילות 'סולל בונה' בישראל והורחבה הפעילות בחו"ל.

בשנת 1971, במסגרת ארגון מחודש נוסף של 'סולל בונה', חולק הקונצרן לשבע חטיבות עצמאיות: בנין, כבישים ועפר, מפעלים, אבן וסיד, דיור, 'סולל בונה ארצות חוץ בע"מ', חרות בע"מ (לעבודות שרברבות, ביוב, מיזוג אוויר ומעליות). ל'סולל בונה' היו נציגויות בלונדון ובניו יורק. בראש הקונצרן פעלה 'מועצת סולל בונה' ובה 39 חברים. בניהול השוטף עסקה 'מנהלת סולל בונה' בת 9 חברים, אשר נבחרה על ידי חברת העובדים אחת לשנתיים. עובדי החברה הקבועים היו מאורגנים מאז שנת 1944 בארגון 'יציבי סולל בונה', אשר הצליח להשיג לחבריו תנאי עבודה משופרים יחסית לענף הבניה ואשר הפעיל שירותי רווחה ותרבות מתקדמים עבור חבריו.

בשנות ה-70 היה 'סולל בונה' הקונצרן הגדול ביותר בישראל בתחום קבלנות הבנין וסלילת הכבישים. בשנות ה-80 פחת משקלה הפוליטי והכלכלי של 'סולל בונה' בעקבות השינויים במשק הישראלי. בשנות ה-80 המאוחרות נקלעה חברת העובדים למשבר, ובשנת 1989, כחלק מתוכנית ההבראה שלה, הוקמה 'שיכון ובינוי אחזקות בע"מ' שריכזה את הפעילות בתחומי הבניה והתשתית של חברת העובדים, שנעשתה באמצעות 'סולל בונה' ו'שיכון עובדים'. בשנת 1996, במסגרת התהליך של פירוק חברת העובדים מנכסיה, הועברה השליטה בקונצרן 'שיכון ובינוי', כולל השליטה ב'סולל בונה', לעובדי החברה ולחברת אריסון השקעות.


לקריאה נוספת: בילצקי אליהו, סולל בונה 1924-1974, עם עובד, תל-אביב, 1974