Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

חבורות

התארגנויות שיתופיות של פועלים בימי העליה השלישית והרביעית שהוקמו לשם כיבוש העבודה בבנין, בסלילה ובחקלאות. חלק מהחבורות פנו אחרי כן להתישבות החקלאית.
תאריך: 1921

בתקופת העליה השלישית והרביעית התארגנו קבוצות של פועלים בערים ובמושבות בקבוצות שיתופיות שכונו 'חבורות'. החבורות הוקמו לשם כיבוש העבודה בענפי הבנין, הסלילה והחקלאות, ובאמצעותן יכלו הפועלים לקבל על עצמם עבודות קבלניות. הקמת חבורות מלוכדות מילאה תפקיד חשוב בהתמודדות של הפועלים עם קשיי האבטלה, הקליטה בארץ וההכשרה לחיי עבודה וחברה. החברים התחייבו לעבוד ולנהל חיים שיתופיים במסגרת החבורה במשך שנה או שנתיים, שבמהלכן קיבלו כולם שכר שווה, ללא קשר לרמתם המקצועית. בסיום התקופה פנו החברים לדרכם, חלקם כבודדים, חלקם בקבוצות שפנו להתיישבות בקיבוצים או במושבי עובדים. החבורות שימשו בסיס לצמיחתם של ישובים חקלאיים רבים וכן לקבוצות קבלניות  שהקימו אחר כך מפעלים הסתדרותיים או הצטרפו למוסדות קיימים של ההסתדרות.

חלק מהחבורות הוקמו ביזמתן של מפלגות הפועלים 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר', שהפעילו לשכות עבודה נפרדות, שבמסגרתן התארגנו החבורות העירוניות. כך לדוגמא, בשנים 1922-1921 הקימה לשכת העבודה של 'הפועל הצעיר' את 'חבורת הבנין' ואת 'חבורת ארגון'.  באותן שנים הקימה לשכת העבודה של 'אחדות העבודה' את 'חבורת אחדות' ואת 'חבורת עבודה'. 'חבורת אחדות' הקימה בתים בשכונת בורוכוב בגבעתיים ובשכונת בית הכרם בירושלים ואחרי כן ייסדה את קבוץ אשדות יעקב.

חבורות אחרות הוקמו במטרה לכבוש את העבודה במושבות. הבולטת ביניהן היתה קבוצת 'מעבר' שהוקמה בשנת 1924, מנתה מאות חברים והקימה אחר כך את קיבוץ גבעת השלושה. חבורות נוספות שהוקמו לשם כיבוש העבודה במושבות היו 'חבורת הדרום' ברחובות, 'חבורת השומרון' בחדרה ו'חבורת הגליל' ביבנאל.

חבורות נוספות קמו לאורך כבישי הארץ ובמחנות עבודה, שבהם התרכזו פועלים במסגרת העבודות הציבוריות שיזמה ממשלת המנדט. החבורות הוקמו על ידי אנשים שביקשו להקים מסגרת אינטימית ושונה מהמחנות הגדולים של  'גדוד העבודה', אשר סבלו מחילוקי דיעות אידיאולוגיים, מגרעונות כספיים ופעלו בחוסר יעילות. הבולטת בחבורות האלו היתה 'חבורת העמק', שהוקמה במאי 1921 בכביש עפולה-נצרת והפעילה מספר פלוגות עבודה במקומות שונים. 'חבורת העמק' הכשירה חברים רבים וביצעה עבודות עבור 'המשרד לעבודות ציבוריות' של ההסתדרות. בשנת 1924, לאחר הפילוג ב'גדוד העבודה', הצטרפו חלק  מחברי 'חבורת העמק' לקבוצת המיעוט ב'גדוד העבודה', אשר התרכזה בעין חרוד והפכה לקיבוץ עצמאי. החברים האחרים ב'חבורת העמק' המשיכו לעבוד שנתיים נוספות בחיפה ואחר כך התפזרו. בצריפין התארגנה בשנת 1921 'חבורת צריפין' שחבריה הקימו אחר כך את קיבוץ מזרע. חבורות נוספות הוקמו בסמוך למחנות הצבא הבריטי וביצעו עבודות שונות.