באוגוסט 1922, בוועידה העולמית השלישית של התנועה בברלין, שונה שם המפלגה ל'מפלגת העבודה הציונית - התאחדות'. באותה ועידה הגדירה התנועה את מטרותיה: 'יצירת חברת עובדים עברית חפשית בארץ ישראל בתור מרכז לאומי על יסודות של משק סוציאליסטי, המשוחרר מכל צורות של ניצול והחדור תרבות עבודה עברית', וגם 'התחדשות חיי העם בגולה על יסודות של עבודה יצרנית, משוחררת מניצול, אוטונומיה לאומית ותרבות עברית'.
תנועת 'התאחדות' פעלה לעידוד התנועה החלוצית, השתתפה בארגון העליה, נטלה חלק בפעילות הציבורית בקהילות הגולה ומילאה תפקיד מרכזי בתנועת 'תרבות' ובחינוך העברי. בשנת 1925 הקימה ה'התאחדות' את תנועת הנוער החלוצית 'גורדוניה'.
לאחר האיחוד של 'הפועל הצעיר' ו'אחדות העבודה' והקמתה של מפא"י בשנת 1930, הופעל לחץ על ה'התאחדות' להתאחד עם 'הברית העולמית של פועלי ציון - צ"ס' (התנועה העולמית של 'פועלי ציון' השותפה ב'אחדות העבודה'). לאחר שנתיים של דיונים בנושאים השנויים במחלוקת בין התנועות העולמיות - מעמדה של שפת היידיש, היחס למלחמת המעמדות והזיקה לאינטרנציונל הקומוניסטי - הוקם באוגוסט 1932 בדנציג 'האיחוד העולמי פועלי ציון - צ"ס - התאחדות', שכונה בקיצור 'האיחוד העולמי'.