אנשי 'השומר' יחסו לענף המרעה תפקיד מרכזי בכיבוש השמירה ובשמירה על האדמות שבבעלות יהודית. פעילות הרועים איפשרה שליטה על אדמות שאינן מתאימות לעיבוד חקלאי או שטרם הוכשרו לחקלאות. הרועים שנדדו בשטח שימשו גם כמקור מידע חשוב לשומרים. בשנת 1913 החליטה קבוצה מאנשי 'השומר' להקים ארגון של רועים עבריים. שלושה מאנשי הקבוצה, אריה אברמסון, גרשון פליישר ודוד צלביץ, התקבלו להכשרה אצל רועים משבט התורכמנים. אחרי חודשים אחדים של הכנה קיבלו השלושה לאחריותם את העדר של המושבה בית וגן. בשלב זה הוקמה קבוצת 'הרועה', שאליה הצטרפו צעירים וצעירות נוספים. בעקבות הצלחת הרועים בבית וגן, העבירו ישובים נוספים בגליל התחתון לאחריות קבוצת 'הרועה' את העדרים שלהם. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התפזרה קבוצת 'הרועה'. בשנת 1916 נטלו חברי הקבוצה חלק בהתיישבות בטלחה (תל-חי).