Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

בונד

מפלגת פועלים סוציאליסטית יהודית שהוקמה בווילנה בשנת 1897. מילאה תפקיד מרכזי בתנועה הסוציאליסטית היהודית ברוסיה ובפולין. פעלה לשיפור מצבו של הפועל היהודי ולפיתוח תרבות יהודית חילונית בלשון היידיש שללה את הציונות.
תאריך: 10-1897

בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-19 החלו להתארגן ברוסיה אגודות בעלות אופי סוציאליסטי, שניסו לשפר את מצבם הכלכלי של הפועלים היהודים בבתי המלאכה ובבתי החרושת הקטנים ולהפיץ בקרבם השכלה כללית. באוקטובר 1897 התכנסו בווילנה 11 נציגים של אגודות מרוסיה ומפולין ויסדו את 'אגודת הפועלים היהודית הכללית ברוסיה ובפולין' ('אלגעמיינער יידישער ארבעטער בונד אין רוסלאנד, ליטע און פוילן'), הידועה בכינויה - ה'בונד'. השפעתו של ה'בונד' התפשטה במהירות בציבור הפועלים היהודי. סניפים נפתחו בערים נוספות ואלפי חברים הצטרפו לשורות המפלגה. ה'בונד' לא ראה עצמו כמפלגה פוליטית בלבד, והקדיש חלק משמעותי מפעילותו למאבק מקצועי של הפועלים. במקביל הפיץ 'ה'בונד' תעמולה סוציאליסטית בקרב החברים והחל דיון פנימי בעניינים יהודיים.

בתחילה ראה עצמו ה'בונד' כחלק מהתנועה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, ולכן לא דרש זכויות מיוחדות ליהודים, פרט לשוויון זכויות אזרחי. כשהוקמה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הכלל רוסית במארס 1898 הצטרף אליה ה'בונד'. בשנת 1901, בוועידת ה'בונד' הרביעית בביאליסטוק, הוחלט לדרוש הפיכתה של רוסיה לפדרציה של לאומים בעלי אוטונומיה עצמית, והכרה בעם היהודי כאחד מהם. בשנת 1903, בוועידת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, דרש ה'בונד' להכיר במעמדו האוטונומי כנציג היחיד של הפרולטריון היהודי. הדרישה לא התקבלה, ועקב כך פרש ה'בונד' מהמפלגה הסוציאליסטית הרוסית.

ה'בונד' הגיע לשיא כוחו בשנות מלחמת רוסיה-יפן והמהפכה הרוסית הראשונה (1906-1905). הוא מילא תפקיד מרכזי בארגון ההגנה העצמית בתקופת הפרעות ברוסיה (1907-1903), נטל חלק פעיל במהפכת 1905 והיה לכח מרכזי בארגון שביתות והפגנות. מספר חברי התנועה הגיע ל-35,000. בשנת 1906 חזר ה'בונד' לשורות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית לאחר שאושרה זכותו לפעול כחטיבה אוטונומית.

בשנות הריאקציה והמשבר הכלכלי, משנת 1906 ואילך, הצטמצמה פעילותו של ה'בונד'. רבים מפעיליו היגרו לארצות הברית. אחרים התמסרו לפעילות תרבותית ביידיש. בשנת 1910, בוועידת ה'בונד' בלמברג הוחלט להיאבק על הכרה ביידיש כשפתם של היהודים, אף לפני השגת האוטונומיה הלאומית, ולהשתתף בחיי הקהילות היהודיות תוך מאבק להפיכתן לחילוניות. בשנת 1912 שבה המפלגה להתחזק. בשנות מלחמת העולם הראשונה המשיכה המפלגה להתפתח, סייעה לשכבות העובדות והקימה בתי ספר שלשון ההוראה בהם היתה יידיש.

מהפכת אוקטובר 1917 והשתלטותה של המפלגה הבולשביקית על רוסיה גרמה למשבר ב'בונד'. במפלגה התגבשו קבוצות קומוניסטיות חזקות, אשר עברו לשורות המפלגות הקומוניסטיות הארציות ברוסיה ובאוקראינה. המיעוט הסוציאליסטי ב'בונד' ניסה להמשיך כמפלגה עצמאית, אך דוכא ביד קשה. בתחילת שנות ה-20 המשיך ה'בונד' להתקיים בעיקר בפולין, שם הפך לכח מרכזי בתנועת הפועלים היהודיים. ה'בונד' הקים רשת של בתי ספר, שלשון ההוראה בהם היתה יידיש, פרסם ספרים ועיתונים, והשתתף כמפלגה בבחירות לפרלמנט הפולני, לעיריות ולמוסדות הקהילה היהודיים. בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השניה, מנה ה'בונד' בפולין כ-100,000 חברים. במלחמה, שבמהלכה נספו רוב חברי התנועה, השתתף ה'בונד' בפעילות המחתרתית היהודית. לאחר המלחמה חידש ה'בונד' את פעילותו, אך עם התגבשות המשטר הקומוניסטי בפולין, אולץ בשנת 1947 להתמזג עם התנועה הקומוניסטית.

קבוצות קטנות של ה'בונד' שנותרו בארצות אחרות (ארצות הברית, קנדה, ארגנטינה, אוסטרליה, ישראל ועוד) החליטו להתאגד. במאי 1947 התכנסו בבריסל נציגים מ-16 ארצות והקימו את הברית העולמית של ה'בונד'. הנהלת הברית ישבה בניו יורק ופירסמה את בטאון התנועה, 'אונזער צייט', אולם פעילותו של ה'בונד' היתה מעטה והתנועה הפסיקה למלא תפקיד מרכזי בחיים היהודיים ובתנועה הסוציאליסטית. כיום עדיין פעילים תאים קטנים של ה'בונד' בארצות הברית, בישראל ובאוסטרליה. התנועה מונה כמה מאות חברים בלבד ופעילותם מתמקדת בתחום התרבותי-אידיאולוגי. התנועה ממשיכה לדבוק ברעיון של פתרון הבעיה היהודית באמצעות אוטונומיה יהודית מקומית, לאו דוקא בארץ ישראל.

מבחינה אידיאולוגית קיבל ה'בונד' על עצמו את יסודות המחשבה הסוציאליסטית, כפי שהתגבשו בגרמניה וברוסיה, ולא הוסיף עליהם משלו. מבחינת לאומית, ראה עצמו ה'בונד' בתחילה כתנועה סוציאליסטית, שמשתמשת בלשון היידיש לצרכי תעמולה. במהרה נוספה הדרישה לשיוויון זכויות אזרחי ליהודי רוסיה. בהמשך נוספה דרישה לאוטונומיה תרבותית, שלוותה בחששות שהעיסוק בנושא עלול לעורר רגשות לאומיים בקרב הפועלים ולהזיק לפעילות הסוציאליסטית. מסיבה זאת התנגד ה'בונד' לציונות והכריז עליה כתנועה לאומנית של המעמד הבינוני, שיש להילחם בה. ה'בונד' ראה בסוציאליזם את הדרך העיקרית לפתרון בעיותיו של מעמד הפועלים היהודי וטען כי על הפועל היהודי להילחם את מלחמת קיומו במקום מושבו. השאיפה להקמת בית לאומי בארץ אחרת נתפסה כאוטופיה לא מעשית ומזיקה. ה'בונד' סבר שהיהודים אינם עוד לאום אחד, אלא עם שהתפצל לחלקים בעלי תרבות וגורל שונים, ולכן הכריז על עצמו כמפלגה ארצית ולא ניסה לארגן מסגרת עולמית עם מפלגות דומות בארצות אחרות (עד שנת 1947).

ה'בונד' מיעט לעסוק בנושא עתידו הלאומי של עם ישראל. ה'בונד' טען שיש להבטיח ליהודים זכויות לאומיות ושלטון עצמי תרבותי ושיש להלחם בהתבוללות כתנועה מאורגנת. עם זאת, לא התנגד ה'בונד' להתבוללות טבעית של יהודים וראה בהדגשת הלאומיות היהודית סכנה למעמד הפועלים. ה'בונד' דחה את המסורת הדתית וביקש להקים קהילה לאומית חילונית. הוא דחה גם את הלשון והתרבות העברית ועבורו היתה היידיש הלשון הלאומית היחידה. ה'בונד' שלל קיום קשרים עם שאר חלקי העם שאינם שייכים למעמד הפועלים, ורק לאחר מאבק פנימי ממושך הסכים לכלול בתוכו גם את בעלי המלאכה הזעירים, שמצבם הכלכלי היה דומה למצב הפועלים. עם זאת, למרות שהרוב במפלגות הסוציאליסטיות ברוסיה ובפולין הכחיש את קיומו של הלאום היהודי, הדגיש ה'בונד' את יהדותו של המעמד העובד ופעל למען זכויותיו הלאומיות. ה'בונד' פיתח את הלשון והתרבות היידית מתוך מניעים לאומיים, וכן גם תרם לארגון הקהילה היהודית המודרנית על בסיס לאומי-חילוני ולא דתי. למרות הסתיגותו משאר חלקי העם, השתתף ה'בונד' במאבק באנטישמיות .


מידע מורחב:

תולדות התנועה - הסוציאליזם היהודי במזרח אירופה