ראשיתה של תנועת הפועלות בימי העליה השניה על רקע המאבק שניהלו פועלות העליה השניה לשיתופן המלא בפעילות החלוצית, לקבלת זכויות שוות ולקידום האינטרסים שלהם (בנושאים כגון תעסוקה, הכשרה מקצועית, תנאי מחיה, הקמת משפחה ועוד). בשנת 1911 נערכה בכינרת האסיפה הראשונה של הפועלות החקלאיות. באסיפה הוחלט שהפועלת היהודיה בארץ ישראל זקוקה למסגרת משלה שתעזור לה בהתמודדות עם בעיותיה המיוחדות. בשנת 1914 התכנסה במרחביה ועידה של 30 צירות, אשר ייצגו 209 פועלות, רובן מהגליל. בשנים 1918-1915 נערכו אסיפות נוספות של פועלות במקומות נוספים.
במרס 1921, זמן קצר לאחר הקמת ההסתדרות הכללית, נערכה בבלפוריה הוועידה הכללית הראשונה של הפועלות בארץ ישראל, הראשונה במנין ועידות תנועת הפועלות. בוועידה השתתפו 43 צירות נבחרות, אשר יצגו 485 פועלות. רבות מהדוברות בוועידה, ובראשן עדה מימון, דרשו להקים מסגרת עצמאית לפועלות אשר תפעל במקביל להסתדרות. בסופו של דבר גישה זו לא זכתה ברוב, והוחלט שתנועת הפועלות תהיה מסגרת אוטונומית אשר תפעל בתוך ההסתדרות הכללית. נושאים נוספים שנידונו במסגרת הוועידה: קליטת פועלות בעבודה; הכשרה מקצועית; פיתוח ענפים יחודיים לפועלות, חינוך וטיפול בילדים ועוד.
המוסדות המרכזיים של תנועת הפועלות היו: ועידת הפועלות, שנבחרה על ידי חברות ההסתדרות' במקביל לבחירות לוועידת ההסתדרות; מועצת הפועלות, שנבחרה על ידי ועידת הפועלות; מזכירות ארצית, אשר נבחרה על ידי מועצת הפועלות. הניהול השוטף של הפעילות התבצע על ידי מזכירות מצומצמת ובראשה מזכירה כללית שנבחרה גם היא על ידי מועצת הפועלות.
מועצת הפועלות הקימה מסגרות שונות שנועדו לענות על צרכיהן של העולות-החלוצות: חוות לימוד לפועלות, משקי פועלות, בתי עולות ובתי חלוצות. בשנת 1934 הוקם 'ארגון אמהות עובדות', ארגון ארצי של חברות הסתדרות העובדות במשק ביתן בלבד. במסגרת הארגון הוקמו מפעלי חינוך ורווחה: מעונות יום, פעוטונים וגני ילדים; קורסים לנשים ולנערות במקצועות שונים ובניהול משק הבית; מפעלי תרבות, השכלה ובידור ועוד. בשנת 1943 החל להופיע 'דבר הפועלת', בטאון מועצת הפועלות, אשר נתן ביטוי למתרחש בתנועה, לדברי חברות התנועה, לנושאים הקשורים במאבק לזכויות הנשים והנשים העובדות, וכן כלל דברי הגות ושירה.
בתחילת דרכה של תנועת הפועלות הושם הדגש על פעילותה כאיגוד מקצועי של נשים. במהלך השנים התרחבה הפעילות בתחומי הרווחה והחינוך, ואילו העיסוק בתחום המקצועי הועבר למדור לעובדת השכירה במסגרת המחלקה לאיגוד מקצועי של ההסתדרות (שהפכה לימים לאגף לאיגוד מקצועי).בשנת 1976 אוחדו מועצת הפועלות ו'ארגון אמהות עובדות' במסגרת 'נעמת - נשים עובדות ומתנדבות'.