Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

[ה]חלוץ

תנועה עולמית של צעירים יהודים שהכשירו עצמם לעליה לארץ ישראל, לעבודה ולהתישבות. תחילתה באגודות מקומיות בשנות ה-80 של המאה ה-19. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לתנועה עולמית מאורגנת, שעיקר פעילותה במזרח אירופה. באמצע שנות ה-30 הגיעה לשיא פעילותה ומנתה כ-100 אלף חברים. נפגעה קשות בתקופת השואה.
בשנת 1881 החלו הסתדרויות חלוציות ראשונות לקום באופן ספונטני ברוסיה, ברומניה ובפולין. חבריהן היו חובבי ציון אשר ביקשו להגביר את הפעילות המעשית של התנועה ולא להסתפק בפעילות אידיאולוגית. מקרב אגודות כאלה יצאו עולי העליה הראשונה, אשר ייסדו  בארץ ישראל חלק מהמושבות הראשונות, ועולי העליה השניה, אשר פעלו לכיבוש העבודה במושבות והקימו את הקבוצות ומושבי העובדים הראשונים. רובם של חלוצים אלה הגיעו בחבורות קטנות, לרוב מעיר מסוימת או סביבה קרובה. חלקם היו חברי המפלגות 'פועלי ציון' או 'צעירי ציון' ואחרים יסדו אגודות 'חלוץ' מיוחדות בערי מוצאם. אגודות אלה היו חלשות והתפרקו עם עליית מייסדיהן. בשנת 1905 הוקם ביוזמתו של אליעזר יפה ארגון 'החלוץ' בארצות הברית, אשר התפרק לאחר שנים אחדות. בשנת 1913 הוקם הארגון בבריטניה.

בעקבות מהפכת פברואר 1917 ברוסיה החלה התעוררות בתנועה הציונית במדינה. אגודות 'החלוץ' קמו באופן ספונטני בערים שונות ובני נוער רבים הצטרפו אליהן. בינואר 1918 התכנסה בחרקוב המועצה הראשונה של אגודת 'החלוץ' ברוסיה. המועצה קבעה כי תפקידו של 'החלוץ' היא 'לסלול את הדרך לעם' ולכן חייבים חברי 'החלוץ' להכשיר את עצמם לעבודה בארץ, ללמוד את השפה העברית, לעלות לארץ לכשידרשו על ידי הוועד המרכזי, ולהצטרף שם למחנה העובדים. בתחילת 1918 הצטרף יוסף טרומפלדור לפעילות בתנועה והיה לדמות מרכזית. הוא פעל  להפוך את 'החלוץ' לארגון עצמאי, חסר זיקה מפלגתית, וניסח תוכניות מעשיות לעליה לארץ ולהקמת קומונות, ארגון צבאי חלוצי והסתדרות עובדים בארץ ישראל.  לרעיונותיו של טרומפלדור היתה השפעה רבה, ובוועידת 'החלוץ' שנערכה במוסקווה בינואר 1919 הוא נבחר ליו"ר התנועה. מרכז התנועה ישב אז במוסקווה ואליו היו קשורים כ-120 סניפים ברחבי רוסיה. בשנים 1921-1919 הצליחו אלפים אחדים מחברי התנועה, בהם טרומפלדור, להסתנן דרך החזיתות של מלחמת האזרחים והגבולות החסומים ולעלות ארצה. עם התבססות המשטר הסובייטי המשיכה הסתדרות 'החלוץ' לפעול ברוסיה באופן חוקי למחצה ולמרות רדיפת השלטונות הקימה קיבוצי הכשרה במקומות שונים. באפריל 1923 התפלגה תנועת 'החלוץ' ברוסיה לשני פלגים: פלג 'שמאלי', ציוני-מרקסיסטי שפעל באופן לגאלי, ופלג 'ימני' חלוצי-ציוני שפעל באופן 'בלתי לגאלי'. שתי הפלגים הפעילו קיבוצי הכשרה וחבריהם עלו לארץ בדרכים בלתי לגאליות ולגאליות למחצה. בסוף 1925 הגיע מספר החברים בשני הפלגים לשיא - 14,000. בעקבות החמרה ביחס השלטונות, התרבו המאסרים והגירושים לסיביר של חברי התנועה. במארס 1928 בוטל הרשיון הממשלתי של הפלג הלגאלי,  פוזרו כל קיבוצי ההכשרה ונפסקה העליה. שני פלגי 'החלוץ' המשיכו לפעול במחתרת עוד מספר שנים, שבמהלכן נשלחו מאות חברים לבתי סוהר ולסיביר, עד שבשנת 1934 דעכה התנועה כליל.

בתקופה שבין מלחמות העולם התרחבה תנועת 'החלוץ' בעולם ופעלה ב-25 מדינות בכל רחבי אירופה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון, באמריקה הצפונית והדרומית ובדרום אפריקה. בשנת 1921 התכנסה בקרלסבד  שבצ'כוסלובקיה ועידה עולמית של הסתדרויות 'החלוץ'בארצות השונות והוקמה ההסתדרות העולמית של 'החלוץ'. המרכז העולמי של 'החלוץ' היה בווארשה, ושם יצא לאור בטאון התנועה, 'העתיד'. חברי 'החלוץ' התחייבו לארבעה עקרונות: א) השתייכות להסתדרות הציונית העולמית. ב) לימוד השפה העברית והתרבות העברית. ג) הכשרה בגולה לעבודה פיזית במקצועות  הנדרשים בארץ ישראל, בעיקר בחקלאות. ד) עליה לארץ ישראל כאשר ידרשו לכך, בדרך ליגאלית או בלתי ליגאלית. באמצע שנות ה-30 נוסף בחלק מההסתדרויות אימון למטרות הגנה וכושר צבאי. 'ההסתדרות העולמית' של 'החלוץ' היתה קשורה להסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל ושליחים מטעם ההסתדרות הכללית השתתפו בניהול ההסתדרויות הארציות. לצד ההסתדרות העולמית של 'החלוץ' פעלו שני ארגונים חלוציים בינלאומיים  נוספים של בית"ר ושל 'החלוץ המזרחי'. בגרמניה פעלה הסתדרות חלוצית נוספת - 'ברית חלוצים דתיים'.

עם סגירת גבולות ברית המועצות באמצע שנות ה-20, הפכה יהדות פולין לגורם העיקרי בתנועת 'החלוץ' העולמית. בפולין נמצאו 50-40% מחברי התנועה, אשר היו מקור העליה העיקרי לארץ ישראל. גם בפולין הפכה התנועה, שנוצרה באופן ספונטני, לתנועה מאורגנת  וממוסדת, אשר מילאה שני תפקידים: א) ארגון-גג לענייני ההכשרה וסידור טכני של העליה, אשרבמסגרת תפקידו שיתף פעולה עם כל תנועות הנוער; ב) תנועה חינוכית שהפעילה סניפים עירוניים וקיבוצי ההכשרה ברוח 'הקיבוץ המאוחד'. מנהיגיה ושליחיה של התנועה דגלו בעקרון ה'כלליות' וראו את תנועתם כמייצגת האינטרסים של הציונות כולה. בשנת 1926 הוקמה תנועת הנוער של 'החלוץ', 'החלוץ הצעיר', אשר עיקר פעילותה היתה בפולין.

כדי להתמודד עם המגבלות שהטילו הבריטים על העליה במהלך שנות ה-20 ולשמור על אלפי החברים במסגרת 'החלוץ' פותח מפעל של הכשרה, ברובו באמצעות חוות הכשרה ו'קיבוצי הכשרה', אשר העסיקו את החברים בחקלאות, בעבודות פיזיות בלתי מקצועיות (כמו חציבה וחטיבת עצים) ומעט במלאכות אחרות. בתקופת השיא הפעילה 'החלוץ'  600 קיבוצי הכשרה ובהם כ-21,000 חברים, כ-60% מהם בפולין והשאר בגרמניה, רומניה, ליטא וצ'כוסלובקיה. אלפי חלוצים נוספים שהו בקיבוצי הכשרה של 'החלוץ המזרחי' ובית"ר. כרבע מחברי 'החלוץ' השתייכו לקיבוצי ההכשרה, החברים האחרים השתייכו לסניפים בערים, אשר עסקו בפעילות תרבותית ובלימוד עברית בלבד. רוב קיבוצי ההכשרה הוקמו על ידי תנועות נוער ציוניות שהיו מסונפות להסתדרויות 'החלוץ', אך פעלו אופן אוטונומי: 'השומר הצעיר', 'גורדוניה', 'החלוץ הצעיר', 'עקיבא', 'הנוער הציוני' ועוד, ובגרמניה - 'בלאו ויס', 'הבונים' ו'ורקלויטה'. הסתדרויות הנוער הציוניות חייבו את חלוציהן להצטרף לתנועות קיבוציות מסוימות: 'הקיבוץ הארצי', 'הקיבוץ המאוחד', 'חבר הקבוצות', 'הקיבוץ הדתי' וכו'. רובם המכריע של השליחים הארצישראלים שפעלו בתנועת 'החלוץ' היו חברי קיבוצים, אשר חינכו  בהתאם לגישה של תנועתם. מרבית עולי 'החלוץ' הצטרפו עם עליתם לקיבוצים, אך רק מעטים נשארו בהם באופן קבוע. עם זאת, שימשו עולי 'החלוץ' כעתודה לקיבוצים ותרומתם היתה מכרעת להתפתחות המשקית, הציבורית והכמותית של התנועה הקיבוצית. בשנים 1939-1919 עלו לארץ ישראל 60-50,000 מחברי 'החלוץ', שהיוו כח אדם צעיר, נמרץ ובעל הכרה לאומית -ציבורית, אשר משקלו הציבורי היה גדול יחסית לכמותו.

 ערב מלחמת העולם השנייה מנתה תנועת 'החלוץ' כ-100,000 חברים. במהלך המלחמה נכבשו רוב מרכזי התנועה באירופה בידי הנאצים. חברי 'החלוץ' מילאו בתקופת השואה תפקיד חשוב בשמירת הגחלת של החיים היהודים, כל עוד הדבר ניתן. הם השתתפו במרד הגיטאות נגד הנאצים ומאות מהם הצטרפו ליחידות הפרטיזנים בפולין ובברית המועצות. לאחר המלחמה התארגנו חברי התנועה ששרדו את השואה והשתתפו בפעולות 'הבריחה' וההעפלה. הנסיונות לחידוש המסגרת הארגונית באירופה לא הצליחו, אך 'החלוץ' המשיך לפעול כמסגרת גג של תנועות הנוער החלוציות בארצות הברית עד אמצע שנות ה-50.




למידע מורחב:


תנועות נוער ציוניות בגולה