Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

מלחמת השפות

מאבק ציבורי שהתנהל בארץ ישראל בשנים 1914-1913 נגד החלטתה של חברת 'עזרה' שההוראה בטכניון ובבית הספר הריאלי שלידו תתנהל בלשון הגרמנית. בעקבות הלחץ הציבורי הרחב שינתה 'עזרה' את דעתה והגיע לפשרה.
תאריך: 23-10-1913

בשנת 1904 החלה חברת 'עזרה' להקים בארץ ישראל מערכת של מוסדות חינוך מודרניים שכללה גני ילדים, בתי ספר וסמינר למורים בירושלים. במוסדות אלה יוחד מקום מרכזי ללימוד בשפה העברית, לצד השפה הגרמנית. בשנת 1907 החליטה 'עזרה' להקים בחיפה בית ספר גבוה למקצועות טכניים ('טכניקום', לימים הטכניון) ולצידו בית ספר תיכון ריאלי. בניתם של בתי הספר החלה, תוך שיתוף פעולה בין חברת 'עזרה', בעלי הון יהודים מרוסיה ומארצות הברית והנהלת הקרן הקיימת לישראל.

ב-23 באוקטובר 1913, כאשר הבניה התקרבה לסיומה, דרשו הנציגים הציונים בישיבת הקורטריון (המועצה הגבוהה) של הטכניקום, כי שפת ההוראה בבית הספר הריאלי תהיה עברית. לגבי הטכניקום, הם הסכימו שהלימודים יתנהלו בתחילה בשפה זרה, בשל המחסור במרצים דוברי עברית, במונחים טכניים ומדעיים, בספרות מקצועית וכו'. עם זאת, הם דרשו שלפחות אחד ממקצועות היסוד ילמד בעברית, כביטוי למעמדה של העברית כשפת הוראה במוסד. נציגי 'עזרה' דחו את הדרישות וקבעו שבשני המוסדות ילמדו המקצועות הטכניים בגרמנית, בשאר המקצועות לא תונהג שפת הוראה רישמית והעברית לא תקבל עדיפות על השפות האחרות. ההחלטה הביאה להתפטרותם של שלושת חברי הקורטריון הציונים (אחד העם, שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב).

ההחלטה של חברת 'עזרה' גרמה התפרשה בישוב היהודי החדש כפגיעה במעמדה של השפה העברית וגרמה לסערה גדולה. התעורר גל של מחאה והחל מאבק ציבורי, הידוע בכינויו 'מלחמת השפות'. המאבק להנהגת העברית כשפת לימוד בטכניקום התרחב והופנה נגד כל מערכת החינוך של 'עזרה'. חלק גדול מהמורים והתלמידים במוסדות 'עזרה' הצטרפו למאבק ופתחו בשביתה. הסתדרות המורים העניקה תמיכה מלאה לשובתים והכריזה חרם על מוסדות 'עזרה'. הציבור הרחב השתתף באסיפות מחאה רבות שהתקיימו ברחבי הארץ. המאבק נמשך חודשים, ובמהלכם הוקמו מוסדות חינוך עבריים חדשים שזכו לתמיכת ההסתדרות הציונית והסתדרות המורים.

עקב הסערה הציבורית התקשתה 'עזרה' למצוא תורמים להמשך בנית הטכניקום ונאלצה להפסיק אותה. בישוב שררה עוינות רבה כלפי החברה. רבים מהתלמידים והמורים עזבו את מוסדותיה ועברו לבתי ספר עבריים. הנהלת 'עזרה' נאלצה לוותר. בישיבה שנערכה ב-22 בפברואר 1914 התקבלה פשרה שסיפקה את הציונים: בית הספר התיכון הריאלי יוקם על ידי ההסתדרות הציונית והלימודים בו יתנהלו בעברית. לגבי הטכניון הוסכם שלימודי הפיסיקה והמתימטיקה יהיו בעברית. במהלך ארבע השנים הבאות יעברו המורים השתלמויות בעברית, כדי שיוכלו אחר כך ללמד את כל המקצועות בעברית.

למרות הפשרה שהושגה עם חברת 'עזרה', נשאר החרם על בתי הספר שלה בעינו. בתי הספר לא התמלאו מחדש והם החלו להיסגר זה אחר זה. לעומתם, בתי הספר העבריים החדשים שהוקמו בתקופת המאבק הלכו והתחזקו בעזרת תמיכתה הכספית של ההסתדרות הציונית, שנאלצה לקחת על עצמה את האחריות להחזקת החנוך בארץ ישראל. מלחמת השפות גרמה למעבר ממערכת חינוך הנתונה באפוטרופסות של גורמים זרים אל מערכת חינוך עברית-לאומית עצמאית. ערב מלחמת העולם הראשונה העברית הייתה השפה השלטת בהוראה בכל מוסדות החינוך. הנהגת העברית כשפת הלימוד בארץ הייתה ציון דרך נוסף בהתגבשות הלאומיות היהודית.