להקמתן של הסתדרויות הפועלים החקלאיות בתקופת העליה השניה קדמו שתי התאגדויות פועלים: הסתדרות 'החורש' ו'ליגיון העבודה'. התאגדויות אלו נועדו לשפר את תנאי חייהם של הפועלים וגם לקדם כיווני פעולה עתידיים של ציבור הפועלים. התאגדויות אלו כללו בתוכן ציבור פועלים מצומצם, וייחודן היה ברעיונות הלאומיים שהדריכו את מייסדיהן.

הסתדרות 'החורש' הוקמה בשנת 1907 על ידי פועלי הגליל אשר הועסקו בעבודות הפלחה בחוות הלאומיות ובמושבות. פועלים אלה נשכרו כיחידים לעבודה של שנה במשקי האיכרים. תנאי השכירות כללו מגורים ומזון בבית המעסיק בנוסף לשכר זעום. 'החורש' היה ניסיון ראשון בתולדות העליה השניה ליצירת מסגרת אחת לכל פועלי הגליל, ללא הבדל מפלגה. מטרות 'החורש' היו: להכין ולהכשיר במושבות ובחוות את התנאים הדרושים להתפתחותו של אלמנט של פועלים-פלחים, בריאים בגופם וברוחם. לשם כך יש להיטיב ולהקל את חייהם החומריים והרוחניים של חברי הסתדרות זו ביסוד קופת מלווה, בתי תבשיל, לשכות מודיעין (לשכות עבודה), שיעורי ערב לעברית ולערבית, הכשרה מקצועית בחקלאות, התעמלות ונשק. וכן יש לנהל תעמולה רחבה בין הפועלים על הנחיצות הגדולה בשיתוף פעולה ואחווה למען היקלטות בחקלאות. במטרותיו של ארגון 'החורש' יש ניצנים של רעיון ההאחזות בעבודה חקלאית או אחרת על בסיס שיתופי -קואופרטיבי.

'החורש' הוקם כהסתדרות ארצית עם ועד מרכזי וסניפים במקומות שונים ויכלו להצטרף אליו כל הפועלים במושבות הפלחה וכל הפועלים במושבות האחרות העובדים בפלחה. בין מייסדי הארגון היו ישראל גלעדי, שלמה צמח, אליעזר שוחט וישראל שוחט. בנוסף לרצון לשפר את תנאי חייהם, ביקשו המתארגנים גם לקדם את האינטרסים הלאומיים של ציבור הפועלים. הפועלים ביקשו לקדם את משקי הפלחה כדרך לתפוס שטחים נרחבים לטובת המטרות הלאומיות של היישוב. ב'החורש' היו חברים פועלים שהשתייכו לשתי מפלגות הפועלים, שלא היו מעורבות ביוזמת חבריהן להקמת הארגון. הסתדרות זו פעלה במשך כשנתיים עד להתפרקותה. הקבוצה הראשונה שקיבלה על עצמה את האחריות לאדמות אום ג'וני בשנת 1909 הורכבה מאנשי ארגון 'החורש'. חלק מחברי 'החורש' נקלט בארגון 'השומר'.