Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

תנועת המושבים - תנועת מושבי העובדים בישראל

מסגרת ארגונית-כלכלית-חברתית המאגדת את רוב המושבים בישראל. הוקמה בשנת 1925 והחלה לפעול בשנת 1933. הקימה מוסדות כלכליים, חינוכיים וחברתיים המשרתים את ישובי התנועה.
תאריך: 1925

בספטמבר 1921 הוקם מושב העובדים הראשון, נהלל. כעבור שלושה חודשים עלה על הקרקע המושב השני - כפר יחזקאל. בשנים הבאות הוקמו מושבים נוספים בקצב איטי. באוקטובר 1925 הקימו נציגי המושבים והארגונים (קבוצות שהתעתדו לייסד מושבים) לראשונה מסגרת כלל-ארצית שנועדה לשמור על האינטרסים שלהם. היוזמה נתקלה בהתנגדות חזקה, בייחוד מצידם של המנהיגים הוותיקים (כגון אליעזר יפה), שהאמינו שכל ארגון ריכוזי עלול לפגוע בזכות היחיד לנהל את משקו ואת חייו על-פי דרכו, בגבולות הרחבים של עקרונות המושב. פעילותה של התארגנות זו נפסקה כעבור זמן קצר. בשנת 1930 חודשה הפעילות עם כינוסה של ועידת המושבים בכפר יחזקאל. בוועידה זו נקבע מבנה ארגוני של התנועה ושורטטו קווי הפעולה הכלליים שלה. פעילותה המעשית החלה, לאחר ועידתה השניה בשנת 1933. בשלהי שנות ה-30 גבר קצב ההתיישבות ונוצרה צורת התישבות חדשה, המושב השיתופי. התנועה השתתפה בהקמת ישובי 'חומה ומגדל' והקימה עשרה ישובים מסוג זה. עם קום המדינה כללה התנועה כ-60 מושבים. בשנות העליה ההמונית שלאחר הקמת המדינה הוקמו קרוב למאתיים מושבי עולים וכן מושבים מעטים של תושבים ותיקים. רוב המושבים הצטרפו לתנועת המושבים. מאות מחברי התנועה התגייסו לעזרתם של המושבים החדשים וסייעו להם בליווי ובהדרכה. כיום מאגדת תנועת המושבים 254 מתוך כלל מושבי העובדים בישראל.

התחומים העיקריים שבהם עסקה תנועת המושבים מאז היווסדה היו: הקמת ארגונים חדשים להתיישבות, יצוג המושבים בפני המוסדות, טיפול בבעיות שונות של המושבים, סיוע למושבים צעירים, מתן הדרכה, הכוונת המדיניות החקלאית של המושבים, תכנון ענפי המשק השונים, פיתוח התעשיה במושבים.

תנועת המושבים הקימה ופיתחה שורה של מוסדות כלכליים שנועדו לענות על הצרכים של התנועה ושל המושבים, בהם: 'קרן המושבים' - המוסד הכספי המרכזי של התנועה; 'תגמולים במושבים' - קופת תגמולים ופנסיה של חברי המושבים; 'ביטוח הדדי של מושבים, אגודה שיתופית בע"מ' - חברת הביטוח של תנועת המושבים, 'בנק המושבים למשכנתאות ולהשקעות'; 'חברת משקי תנועת המושבים בע"מ' - ארגון קניות ארצי של התנועה. ארגונים אלה, יחד עם המועצות האזוריות, עוסקים בהקמת מפעלים אזוריים, שמטרתם להוזיל את השירותים והאספקה למושבים וכן לאפשר עיבוד נוסף של התוצרת החקלאית באזור. בין המפעלים האלו: בתי חרושת לשימורי פרי הדר, מכוני תערובת, בתי מטבחיים, משחטות לעופות, בתי אריזה לפרי, מחסני מיון לביצים, בתי קירור ועוד.

תנועת המושבים מקיימת במסגרתה מחלקות לחינוך, לבריאות, לחברה, לשיפוט פנימי, לייעוץ והדרכה בענפי משק וארגון, לקליטת מתיישבים חדשים, ולפעילות נוער באמצעות חטיבת בני המושבים של 'הנוער העובד והלומד'. התנועה הוציאה לאור כתבי עת שונים, בהם: 'תלמים' - ירחון התנועה, 'מענית' - בטאון נוער המושבים, 'ידיעות לחברים' - דו שבועון לפעילי התנועה.

בראשיתה, הייתה לתנועת המושבים זיקה פוליטית למפלגת 'הפועל הצעיר', ואחר כך - למפא"י. זיקה זאת היתה חלשה יותר מזיקתן של התנועות הקיבוציות למפלגותיהן. בשנת 1965, כאשר הוקמה רפ"י, הצטרפו אליה רבים מפעילי תנועת המושבים. כיום ממשיכה התנועה לשמור על זיקה חלשה יחסית למפלגת העבודה. חלק מחברי התנועה הצטרפו למפלגות אחרות ואף כיהנו כחברי כנסת וכשרים מטעמן.