Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

[ה]קיבוץ המאוחד

תנועה קיבוצית ארצית שהוקמה בשנת 1927 על בסיס קיבוץ עין חרוד. 'הקיבוץ המאוחד' היה התנועה הקיבוצית הגדולה ביותר בתקופת הישוב ובשנותיה הראשונות של המדינה ומילא תפקיד מרכזי בחיים הפוליטים, הכלכליים והבטחוניים של הישוב והמדינה. בשנת 1951 התפלג 'הקיבוץ המאוחד' וכשליש מהקיבוצים עברו ל'איחוד הקבוצות והקיבוצים'. בשנת 1980 התאחדו 'הקיבוץ המאוחד' ו'איחוד הקבוצות והקיבוצים' והקימו את התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).
תאריך: 05-08-1927

תנועת 'הקיבוץ המאוחד' נוסדה ב-5 באוגוסט 1927 בפתח תקווה על ידי קיבוץ עין חרוד (שכלל את הקיבוצים עין חרוד, גשר, יגור, איילת השחר וגבעת השלושה ושמונה פלוגות), קיבוצי 'החלוץ' מפולין וארבע פלוגות של 'השומר הצעיר' מרוסיה. משקי 'הקיבוץ המאוחד' השתייכו קודם לכן ל'חבר הקבוצות והקיבוצים', אך פרשו בשל חילוקי דיעות בנושא המרות של התנועה הארצית על הקיבוצים הבודדים. בשנת 1929, לאחר התפרקותו הסופית של 'גדוד העבודה' הצטרפו קיבוציו (תל יוסף, רמת רחל וכפר גלעדי) ל'קיבוץ המאוחד'. האידיאולוגיה של 'הקיבוץ המאוחד' עוצבה בעיקר על ידי שלמה לביא ויצחק טבנקין ועקרונות התנועה גובשו סופית בוועידתה ביגור בשנת 1936. התנועה דגלה בהקמת ישובים שיתופיים גדולים וגדלים, פתוחים לכל חבר, המשלבים עבודה בחקלאות לצד מלאכה, תעשיה ועבודות חוץ. התנועה דרשה מחבריה להתגייס למשימות כלליות משותפות, אך במקביל הכירה באוטונומיה של הקיבוצים החברים ובקביעות של החברים במשק מסוים.

תנועת 'הקיבוץ המאוחד' ראתה עצמה כמגשימת דרכה ההיסטורית והרעיונית של 'אחדות העבודה', ואחרי כן - של מפא"י. חברי התנועה פעלו בתנופה רבה בכיבוש העבודה העברית במושבות ובערים; בחדירה לענפי הדייג, הימאות והספנות; בכיבוש עבודות חשובות לפועל העברי בנמל חיפה, בחברת החשמל, בסדום ובמחנות הצבא הבריטי. ראשי התנועה יזמו התישבות אינטנסיבית בכל רחבי הארץ ופיתוח תעשייתי במשקים. התנועה פעלה להשגת השפעה משמעותית בתנועת 'החלוץ' בחו"ל ובתנועות החלוציות בארץ. 'הקיבוץ המאוחד' פעל רבות בתחומי ההגנה והבטחון. חברי התנועה התנדבו לכוחות המגן העבריים ולצבא הבריטי במלחמת העולם השניה ומילאו תפקיד מרכזי במפעל ההעפלה. התנועה קלטה את אנשי הפלמ"ח בקיבוציה ואיפשרה את קיומו של הפלמ"ח. במלחמת העצמאות שירתו חברי 'הקיבוץ המאוחד' בכל החזיתות ורבים מהם החזיקו בעמדות פיקוד גבוהות בחילות צה"ל.

'הקיבוץ המאוחד' הקים רשת של מוסדות כלכליים: קרנות כספיות ('קרן הקיבוץ המאוחד' ו'קרן משקי הקיבוץ המאוחד'), מוסד לבניה קבלנית, חברת ספנות, בית דפוס ועוד. התנועה פיתחה מפעלי חינוך, תרבות וחברה: רשת בתי ספר, סמינרים למורות ולגננות, סמינרים לפעילים, כתבי עת (השבועון 'בקיבוץ', הרבעון 'מבפנים'), הוצאת ספרים ועוד. 'הקיבוץ המאוחד' היה קשור עם תנועות הנוער 'המחנות העולים' 'הנוער העובד והלומד', 'הצופים' ועם תנועת 'דרור' בחו"ל.

'הקיבוץ המאוחד' ראה את עצמו לא רק כגוף התישבותי, אלא גם כגורם פוליטי בעל עמדות משלו. התנועה בראשותו של מנהיגה הדומיננטי יצחק טבנקין נקטה בעמדות פוליטיות עצמאיות שהובילו לעימותים עם ראשי מפא"י וההסתדרות הכללית. 'הקיבוץ המאוחד' התנגד להסכם בן-גוריון-ז'בוטינסקי בשנת 1934, לתוכנית החלוקה בשנת 1937 ולתכנית בילטמור בשנת 1942. 'הקיבוץ המאוחד' התנגד לכוונה לאחד את התנועות הקיבוציות ותמך בהתארגנותה של סיעה ב' במפא"י. בשנת 1944 פרש 'הקיבוץ המאוחד' ממפא"י והקים עם אנשי סיעה ב' את 'התנועה לאחדות העבודה'. רוב חברי 'הקבוץ המאוחד' תמכו במפלגה החדשה, אך בתנועה נותר מיעוט גדול של נאמני מפא"י. בשנת 1946 התאחדה 'אחדות העבודה' עם 'פועלי ציון שמאל' והוקמה 'לאחדות העבודה-פועלי ציון'. בינואר 1948 התאחדה מפלגה זו עם מפלגת 'השומר הצעיר' והוקמה מפ"ם.

הקמת מפ"ם סימנה חיזוק האוריינטציה לברית המועצות של קבוצת הרוב ב'קיבוץ המאוחד'. חילוקי הדיעות בין הרוב למיעוט של תומכי מפא"י החמירו וגרמו למשבר בתנועה. בוועידת 'הקיבוץ המאוחד' בנען בשנת 1951 הוחלט על פילוג התנועה. כשליש מהקיבוצים ומהחברים פרשו והקימו את 'איחוד הקיבוצים', שהתאחד כעבור תקופה קצרה עם 'חבר הקבוצות' והקים את 'איחוד הקבוצות והקיבוצים'. הפילוג לווה במתח רב ובמשברים קשים - משקים התפלגו, חילופי אוכלוסיה נרחבים נערכו בין קיבוצים, נכסים חולקו, משפחות התפצלו. הפילוג הקשה פגע בהתפתחותו המשקית והחברתית של 'הקיבוץ המאוחד' למשך שנים.

בשנת 1954 לאחר הפילוג במפ"ם הקים 'הקיבוץ המאוחד' מחדש את 'אחדות העבודה-פועלי ציון'. בשנים 1967-1965 פעלה המפלגה יחד עם מפא"י במסגרת 'המערך לאחדות פועלי ישראל'. לאחר מלחמת ששת הימים הקים 'הקיבוץ המאוחד', בהתאם לתפיסתו האקטיביסטית, קיבוצים ברמת הגולן ובבקעת הירדן. עם הקמתה של מפלגת העבודה בשנת 1968 הצטרפה אליה גם 'אחדות העבודה-פועלי ציון'. במהלך השנים היטשטשו ההבדלים בין 'הקיבוץ המאוחד' ל'איחוד הקבוצות והקיבוצים', התנועות שיתפו פעולה בתחומים שונים והזדהו מבחינה רעיונית עם מפלגת העבודה. במאי 1980 התאחדו התנועות והקימו את 'התנועה הקיבוצית המאוחדת' (התק"ם). ערב האיחוד היו ב'קיבוץ המאוחד' 64 קיבוצים בכל רחבי הארץ ובהם כ-30,000 נפש.