Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

קיבוץ [גם: קבוצה גדולה]

התאגדות לשם התיישבות שיתופית על בסיס של עבודה עצמית, שוויון ושיתוף יצרני וצרכני מלא. ראשיתו של הקיבוץ בתקופת העלייה השלישית. מאוחר יותר התאגדו הקיבוצים בתנועות קיבוציות, שנבדלו ביניהן בדגשים חברתיים ופוליטיים: 'הקיבוץ המאוחד', 'הקיבוץ הארצי', 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ('חבר הקבוצות') ו'הקיבוץ הדתי'. בשנת 1979 התאחדו 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ו'הקיבוץ המאוחד' למסגרת קיבוצית משותפת - התק"ם (תנועה קיבוצית משותפת). תהליך האיחוד הורחב בשנת 2000 כאשר 'הקיבוץ הארצי' התאחד עם התק"ם והוקמה התנועה הקיבוצית (תהליכי האיחוד בין שתי התנועות טרם הושלמו במלואם).

הניסיון הראשון להקמתו של קיבוץ נערך במסגרת 'גדוד העבודה', עם הקמתם של הקיבוצים עין חרוד ותל יוסף כקיבוצים שותפים. בדומה לקבוצה, הגדיר הקיבוץ את עקרונותיו החברתיים-כלכליים כשאיפה לעבודה עצמית, ניהול עצמי, שותפות יצרנית וצרכנית וקיומם של חיי חברה משותפים. בנבדל ממנה, שאף הקיבוץ, על פי מתכונתו הראשונה, לגידול מתמיד. הוגי 'הקבוצה הגדולה' (כך כונה הקיבוץ בראשית דרכו) טענו כי עליה להיות פתוחה לכול, כלומר לא להתבסס על שותפות בין-אישית אלא על שותפות כלכלית, רעיונית וחברתית, שאינה תלויה בחברות אישית. מאוחר יותר הוקמו בארץ מאות קיבוצים שהתקבצו במסגרת כמה תנועות קיבוציות אשר נבדלו ביניהן מבחינות שונות, אך היוו בשנות המנדט ובעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל מעין חיל חלוץ של המפעל הציוני בהתיישבות בספר, כמקור לכוח אדם שניתן להפנותו לביצוע משימות מגוונות וכבסיסים לכוח המגן. הרעיון השיתופי הקיבוצי תרם גם לביסוסו של האתוס החברתי הקולקטיביסטי בשנותיה הראשונות של המדינה.