העליה הראשונה הוא כינוי לתקופה שבין 1882 ל-1903, שבה הגיעו לארץ שני גלי עליה גדולים: הראשון בין השנים 1884-1882 בעקבות פרעות ברוסיה ('הסופות בנגב'), והשני בין השנים 1891-1890 בעקבות החמרה במצבם הכלכלי של יהודי רוסיה וגירושם ממוסקווה. במסגרת העליה הראשונה הגיעו לארץ כ-25,000 עולים, שהיוו מיעוט קטן מכלל ההגירה היהודית ההמונית היהודית ממזרח אירופה באותה תקופה. המעטים שבחרו להתיישב בארץ עשו כן בעיקר בהשפעת הרעיונות של תנועות ההשכלה ו'חיבת ציון'. העולים היו ברובם בני כ-30-40 שנה, בעלי משפחות, בני המעמד הבינוני הנמוך ובעלי רקע דתי-מסורתי. ההתארגנות לעליה נעשתה בחלקה במסגרת של אגודות מקומיות שרכשו בכספן אדמות להתיישבות. בקרב העולים התבלטו חברי אגודת ביל"ו, שהגעת קבוצה ראשונה מחבריהם לנמל יפו ב-6 ביולי 1882 מסמלת את תחילתה של העליה הראשונה. בנוסף לעולים ממזרח אירופה (בעיקר מרוסיה, רומניה וגליציה) הגיעו בתקופת העליה הראשונה גם כ-2,500 מיהודי תימן וכן עולים מארצות האימפריה העות'מאנית, מצפון אפריקה, מארצות הבלקן, מפרס, מבוכרה ומגיאורגיה.
רוב העולים התישבו בערים, בעיקר בירושלים, חיפה ויפו. כחמישית מהם פנו להתישבות חקלאית, חלקם בחוות וחלקם במושבות חקלאיות חדשות שהקימו: ראשון לציון, ראש פינה, זכרון יעקב, יסוד המעלה ועוד. המושבות שהוקמו לא הצליחו מבחינה כלכלית בשל חוסר נסיון חקלאי של המתיישבים, תנאי הקרקע והאקלים הקשים, נחשלותה של הארץ, עוינותם של השלטונות העות'מאניים והתנכלויות של השכנים הערבים. החלטתו של הברון רוטשילד בשנת 1883 לקחת את המושבות תחת חסותו הצילה אותן מהתמוטטות. הברון השקיע הון רב בסיוע למושבות הקיימות, ברכישת אדמות, בהקמת מושבות נוספות, בניקוז ביצות, בהקמת מוסדות ציבור ובנסיונות לפיתוח ענפי
חקלאות ותעשיה. פקידי הברון ניהלו את המושבות בשיטות מודרניות יותר ושיפרו את מצבן הכלכלי. עם זאת שיטת הניהול האפוטרופסית של פקידי הברון גרמה לחיכוכים קשים עם האיכרים, לאבדן עצמאותן של המושבות, לפגיעה ביוזמה ובמוטיבציה של האיכרים ולמעבר מעבודה עצמית להשענות על עבודה ערבית זולה.
בעקבות כשלונן של המושבות להגיע לעצמאות כלכלית, החליט הברון להעביר את המושבות לניהולה של חברת יק"א. בינואר 1900 החלה יק"א לנהל את המושבות לפי גישה רציונלית-עסקית, שמטרתה להביאן לעצמאות כלכלית. מעורבותה של יק"א בניהול המושבות הצטמצמה לענינים כלכליים וכל הנושאים האחרים הועברו לאחריות המתיישבים. בוטלו המענקים הכספיים, ותיקצוב המשקים הותנה בהחזר ההלואות הכספיות. נוספו ענפי משק חדשים, גוון משק
המטעים, ובמיוחד ענף ההדרים, נסגרו בתי חרושת לא ריווחיים, נרכשו אדמות בגליל התחתון ובהן הוקמו חוות סג'רה ומושבות חדשות נוספות (סג'רה, מסחה, מלחמיה, יבנאל ובית גן).
בתקופה עליה ראשונה הוכפלה האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל והגיעה ל-50,000 נפש, רובם תושבי ערים. הוקמו 28 מושבות חקלאיות שבהן התגוררו כ-6000 מתיישבים
ופעלו 700 משקים חקלאיים. נרכשו קרקעות על ידי יהודים בהיקף של כ-400,000 דונם. נוצרו ארבעה
גושי התיישבות יהודיים: מושבות יהודה - בהן פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות;
מושבות השומרון - בהן זכרון יעקב וחדרה; מושבות הגליל התחתון- בהן סג'רה,
יבנאל וכפר תבור (מסחה); מושבות הגליל העליון - בהן, ראש פינה,
יסוד המעלה ומטולה. במושבות הגדולות, כגון פתח תקווה, ראשון לציון
ורחובות, התגוררו מאות תושבים. בהתישבות בתקופת זאת ניתן להיה הבחין בסממנים ראשונים של
ההתישבות ברוח תנועת העבודה: שאיפה לעבודה חקלאית ויצרנית; התיישבות על
בסיס שיתופי (בחלק מהמושבות בתחילת דרכן); נסיונות ראשונים לארגון הפועלים.
בתחומי החינוך והתרבות התרחשה בתקופה זאת התפתחות
משמעותית שהתבטאה בתחייתה של השפה העברית, בזכות
מפעלו של אליעזר בן יהודה, בהקמת מוסדות חינוך עבריים ובהכנסת לימודי חול
לבתי הספר. השפה העברית החלה להיעשות לשפה המקשרת בין עדות והחלו לצאת
לאור עיתונים בשפה העברית, בהם: 'השקפה', 'הצבי' ו'האור'. בישוב היהודי החלה התארגנות אזרחית מודרנית ובשנת 1903 נעשה ניסיון ראשון להקמת הנהגה משותפת ליישוב היהודי
בארץ. החלה הקמתם של ארגונים כלכליים וחברתיים ומוסדות שלטון מקומי.
העליה הראשונה סימנה תחילתה של תקופה חדשה בתולדותיה של התנועה הלאומית היהודית. היה זה גל העולים הגדול הראשון שהגיע ארצה ממניעים לאומיים. בעליה זו נכללו לראשונה עולים אשר ראו בעליה לארץ ישראל פתרון לבעית העם היהודי כולו, ואשר ראו את עצמם כחלוצים העוברים לפני המחנה היהודי, שיבוא בעקבותיהם לארץ ישראל. במסגרת עליה זאת הגיעו ראשוני המתיישבים החקלאים, אשר למרות מספרם המועט, הניחו את היסודות לכל מפעל ההתישבות הציוני. הקמת המושבות הראשונות נתנה ביטוי לאחת השאיפות הבסיסיות של התנועה הלאומית היהודית - להפוך את העם היהודי לעם יצרני ועובד אדמה.
מידע מורחב:
הפרק 'רקע היסטורי להקמת תנועת העבודה בא"י - תקופת העליה הראשונה' במדור 'תולדות התנועה'.