Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

[ה]פועל הצעיר [מפלגת]

מפלגת פועלים עבריים בארץ ישראל. הוקמה בשנת 1905 על ידי אנשי העליה השניה יוצאי 'צעירי ציון'. המפלגה דגלה בהגשמת הציונות באמצעות חברה עברית עובדת, בהשפעת תורתו של א"ד גורדון.'הפועל הצעיר' פעלה בתחומי התעסוקה, התרבות, הבריאות וההתישבות, והשתתפה בהקמת ההסתדרות הכללית. בשנת 1920 הקימו 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון' באירופה מסגרת משותפת בשם 'התאחדות'. בשנת 1930 התאחדו 'הפועל הצעיר' ו'אחדות העבודה' והקימו את מפא"י.
תאריך: 1905

ביולי 1905 התכנסה בפתח תקווה אסיפה של עשרות פועלים מאנשי העליה השניה יוצאי תנועת 'צעירי ציון' ממזרח אירופה. ביוזמתם של שלמה לביא, שלמה צמח ואליעזר שוחט הקימו המתכנסים ארגון פועלים בשם 'הסתדרות הפועלים הצעירים בארץ ישראל', שמטרותיו היו מאבק לכיבוש העבודה ופעילות לרווחת הפועלים. אגודות נוספות של הסתדרות זו הוקמו במושבות נוספות. באוקטובר 1905 נערכה ביפו אסיפה כללית של האגודות, נערך דיון על התכנים העתידיים והוחלט לקרוא לאגודה הארצית 'הסתדרות הפועל הצעיר'. בעקבות האסיפה הוקם ביפו משרד מודיעין, שסייע לעולים החדשים, וכן לשכה מרכזית לחיפוש עבודה.

מטרותיה ותוכניותיה של המפלגה נוסחו בחודשים שלאחר הקמתה. נקודת המוצא הרעיונית של 'הפועל הצעיר' היתה ההכרה ביחוד של תנועת הפועלים בארץ ישראל. התנועה שאפה ליצור מעמד פועלים עברי בארץ ישראל כמשימה לאומית ציונית ולא כחלק ממאבק מעמדי. להבדיל ממפלגת הפועלים השניה, 'פועלי ציון', שללה 'הפועל הצעיר' את המרקסיזם ואת רעיון מלחמת המעמדות, הסתייגה מהזיקה לתנועה הסוציאליסטית הבינלאומית ולארגונים מהפכניים, לא חגגה את האחד במאי, והתנגדה לשימוש ביידיש. המפלגה דגלה ב'קונסטרוקטיביזם' - עבודה חלוצית, פעולה יוצרת המוסיפה עמדות כלכליות, מדיניות ותרבותיות לעם העברי ולציבור העובדים בארץ. ביסודה, היתה 'הפועל הצעיר' מפלגה סוציאליסטית, אשר הסוציאליזם שלה לבש צורות לאומיות. עמדות המפלגה הושפעו במידה רבה מרעיונותיו של א"ד גורדון על העבודה, בעיקר עבודת האדמה, כמקור לגאולת הפרט ובהמשך לכך לגאולת עם ישראל.

בשנת 1907 החלה המפלגה להוציא לאור את עיתון הפועלים הראשון בארץ ישראל, 'הפועל הצעיר', בעריכתו של יוסף אהרונוביץ. בשנה זו נשלחו נציגי 'הפועל הצעיר' לראשונה לקונגרס הציוני ה-8 בהאג, והחלו ביצירת קשרים עם הסתדרות 'צעירי ציון' בחו"ל.

'פועלי ציון' פעלו בתחילה במושבות. אחרי כן, הקימו סניפים גם בערים והחלו בפעילות התישבותית. חברי 'הפועל הצעיר' היו בין מייסדי הקבוצה הראשונה, דגניה, ומושב העובדים הראשון, נהלל. עם זאת הם התנגדו לרעיון 'הקבוצה הגדולה' ולהקמתן של תנועות קיבוציות ארציות (למרות שלימים הקימו את 'חבר הקבוצות'). אנשי 'הפועל הצעיר' השתתפו בהגנה העצמית, אך הסתייגו מארגון 'השומר' (שהוקם על ידי 'פועלי ציון'). בתחילה התנגדו להתנדבות לגדודים העבריים, בין השאר בהשפעת הרעיונות הפציפסטיים של א"ד גורדון, אך בהמשך גברו מחייבי ההתנדבות.

בשנת 1919 התאחדו 'פועלי ציון' ו'הבלתי מפלגתיים' והקימו את 'אחדות העבודה'. מפלגת 'הפועל הצעיר', אשר בקשה לשמור על יחודה, לא הצטרפה לאיחוד זה של מפלגות הפועלים. עד להקמת ההסתדרות הכללית מילאה המפלגה תפקידים בתחומי התעסוקה, הבריאות, התרבות וההתישבות. בשנת 1920 השתתפה 'הפועל הצעיר' בהקמתה של ההסתדרות הכללית והיתה בה למפלגה השניה בגודלה. המפלגה השתתפה בבחירות לאספות הנבחרים הראשונה והשניה וזכתה בהן ב-13% ו-14.4% מהקולות בהתאמה. במרץ 1920, בוועידת פראג, הקימו 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון' באירופה מסגרת משותפת בשם 'התאחדות' (התאחדות עולמית של 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון'). בשנת 1921 היה יוסף שפרינצק מ'הפועל הצעיר' לנציג הראשון של תנועת הפועלים בהנהלה הציונית.

הגיבוש האידיאולוגי של 'הפועל הצעיר' נמשך גם לאחר מלחמת העולם השניה, בעיקר עם הצטרפותו של המנהיג העולה, חיים ארלוזורוב, אשר טבע את המושג 'סוציאליזם עממי' לעומת מלחמת מעמדות. בשנות ה-20 עם התפתחות ההתישבות הקיבוצית, גובש 'חבר הקבוצות' שהיתה לו זיקה ל'הפועל הצעיר', למרות שהמפלגה העדיפה את ההתישבות במושב על ההתישבות הקיבוצית. תנועת הנוער החלוצית של 'הפועל הצעיר' היתה 'גורדוניה', וראשוניה החלו לעלות לארץ ישראל בשנת 1929.

מנהיגיה הבולטים של 'הפועל הצעיר' היו יוסף אהרונוביץ, יוסף בוסל, יצחק וילקנסקי, אליעזר שוחט, ויוסף שפרינצק. עם הפעילים נמנו גם לוי אשכול ואליעזר קפלן. בהשפעתו של ארלוזורוב הגמישה המפלגה בשנות ה-20 במידה מסוימת את יחסה לסוציאליזם ולתנועת הפועלים הבינלאומית. שיתוף הפעולה במסגרת הסתדרות העובדים והשאיפה להגיע למעמד דומיננטי בתנועה הציונית קירבו בהדרגה את 'הפועל הצעיר' ל'אחדות העבודה'. בשנת 1930 התאחדו שתי המפלגות והקימו את מפא"י.