ארגון ה'הגנה' החל לפעול בתחום זה ביוזמתו של אליהו גולומב ב-1934. התנועה הרוויזיוניסטית יזמה אף היא במקביל מפעל העפלה משלה ('עליית אף על פי כן'). משנת 1939 הורחבה ההעפלה, ביוזמת חברי תנועת 'החלוץ' בפולין ובתמיכתם של ראשי 'הקיבוץ המאוחד'. במסגרת המאבק נגד חוקי 'הספר הלבן' ועל רקע ההחרפה במצב יהודי אירופה הוחלט ב-1939 על ידי המוסדות הלאומיים וה'הגנה' להקים את המוסד לעלייה ב'. שאול מאירוב (אביגור) מונה לעמוד בראשו. מ-1941 פעלה עלייה ב' דרך היבשה מארצות ערב. עיקר פעילות ההעפלה נעשה מתום מלחמת העולם השנייה ב-1945 ועד להקמת המדינה. בשנים אלו הפעיל המוסד לעלייה ב' 61 ספינות (ב-65 הפלגות), שלושה מבצעים מוטסים והעלה כ-70,000 עולים.