בעקבות החלטת הוועד הפועל הציוני בשנת 1935 לאסור על פעולות פוליטיות עצמאיות בהסתדרות הציונית, פרשה התנועה הרוויזיוניסטית ממנה והקימה הסתדרות ציונית נפרדת - ההסתדרות הציונית החדשה. בקונגרס היסוד שנערך בווינה באותה שנה נבחר זאב ז'בוטינסקי לנשיא הצ"ח. מרכז הצ"ח ישב תחילה בפאריס, אחר כך עבר ללונדון ולניו-יורק עד לפטירתו של ז'בוטינסקי שם ב-1940. אז הועברה הנהגת התנועה לוועד מורשים, בראשותו של אריה אלטמן. בתקופת מלחמת העולם השנייה נחלשה התנועה, שבסיסה העיקרי בפולין הושמד, ועם תום המלחמה החליטה הנהגתה לחזור ולפעול במסגרת ההסתדרות הציונית. שמה שונה בהתאם לברית הצה"ר ('ברית הציונים הרוויזיוניסטים'). ב-1950, שנתיים לאחר הקמתה של מפלגת חרות, הוסב שם התנועה העולמית ל'ברית חרות'.