Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר עיתונות

[ה]פועל הצעיר [תרס"ח-תש"ל] 1907-1970

בטאונה הראשון של תנועת הפועלים בארץ ישראל. הוקם בשנת 1907 כבטאון של מפלגת 'הפועל הצעיר'. בשנת 1930 היה לבטאון מפא"י. בשנת 1968 היה לבטאון מפלגת העבודה. בתחילה הופיע כירחון, בהמשך כדו שבועון ולבסוף - כשבועון. נסגר בשנת 1970.
   1907 - 1970
   שפה: עברית
הוצאה: הפועל הצעיר, מפא"י, תלאביב

העיתון הראשון של תנועת הפועלים בארץ ישראל. הוקם במאי 1907 על ידי ראשוני מפלגת 'הפועל הצעיר' ונועד להיות במה ספרותית ראשונה לפועלי ארץ ישראל. שני הגליונות הראשונים הופיעו בשיכפול בעריכתו של יוסף אהרונוביץ. מנובמבר 1907 הופיע העיתון בדפוס כירחון. בשנים תרס"ט-תרע"ד הופיע פעמיים בחודש. בשנים תרע"ה-תש"ל יצא לאור כשבועון. בשנים תרע"ו-תרע"ח לא הופיע העיתון. בשנת תרע"ט הופיעו חוברות א-כד בשם 'הוצאת הפועל הצעיר'. בשנת תרפ"א, מחשש הצנזורה, יצאו גליונות 32-29 בשם 'בשעה זו'. בשנת תשכ"ח יצא לאור מפתח לכרכים 1-50 של העיתון (שנים תרס"ח-תשי"ז) בעריכת איזה וג' קרסל. בשנה הראשונה הודפס העיתון בקהיר, בשנה השניה והשלישית בירושלים ובשנים ד-י"ד ביפו.

תחילתו של העיתון כירחון של מפלגת 'הפועל הצעיר'. משנת תרצ"א (1930), בעקבות מיזוג המפלגה עם "אחדות העבודה" והקמת מפא"י, היה העיתון לשבועון מפא"י. אחרי הקמת מפלגת העבודה בשנת תשכ"ח (1968) היה העיתון לבטאון המפלגה. עם סגירתו של 'הפועל הצעיר' בשנת 1970 החל לצאת לאור במקומו השבועון 'אות'.

בשנה הראשונה להופעתו בדפוס היו עורכיו אהרון טורקניץ וזאב סמילנסקי, משנתו השניה ועד שנת 1923 שימש יוסף אהרונוביץ כעורך הקבוע. בעריכת העיתון השתתפו גם י"ח ברנר ודבורה בארון. יצחק לופבן ערך את העיתון בשנים 1948-1923 וישראל כהן היה העורך בשנים 1970-1948.

בתקופת העליה השניה היה 'הפועל הצעיר' במה חופשית ובלתי תלויה להבעת דיעות,לחשיפת בעיות ולמתיחת ביקורת. העיתון שיקף בנאמנות את החיים בארץ ישראל, ביחוד את חייהם של ציבור הפועלים והעובדים. הובא בו מידע רב על החיים בארץ ובאו בו לידי ביטוי החוויות של הפועלים בארץ, חבלי הקליטה והצמיחה האישית.

העיתון היה במה ספרותית חשובה וכתבו בו מרבית הסופרים העבריים שהתגוררו בארץ בשנים אלו, כשרבים מהם לא השתייכו לשורות המפלגה. ביו הכותבים: יוסף חיים ברנר, משה סמילנסקי, גרשון שופמן, ש. בן-ציון, אשר ברש, ש"י עגנון, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר), דוד שמעונוביץ' (שמעוני), יעקב פיכמן ועוד. בראשית דרכו טיפח העיתון סופרים שכתבו על חיי הפועלים ועבודתם במושבות, בהם: שלמה צמח, מאיר וילקנסקי ונחמה פוחצ'בסקי. כשהפך העיתון לבטאונה של מפא"י ואחר כך של מפלגת העבודה, לא נזנח החלק הספרותי, עם זאת הורחבו במידה משמעותית מדורי הפוליטיקה והחברה ומדורי המידע על המתרחש במפלגה ובסניפיה. לקראת סוף שנות ה-60 גברה הדרישה במפלגה להתאים את הביטאון לרוח הזמן ולפנות לקהל צעיר יותר בעקבות זאת נסגר העיתון, ובמקומו החל לצאת השבועון המגזיני 'אות'.