Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר עיתונות

דבר לילדים [תרצ"ו - תשמ"ה] 1936-1985

שבועון לילדים של העתון 'דבר'. תחילתו כמוסף לילדים של'דבר'.
   1936 - 1985
   שפה: עברית
הוצאה: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, תל-אביב

ב-2 בינואר 1931 החל העתון 'דבר' לצרף לעתון המבוגרים מוסף חודשי לילדים, שכלל סיפורים, שירים ושעשועונים. החל מאוקטובר 1931 הפך המוסף למוסף שבועי. בשנת 1936 הפך מוסף הילדים לשבועון עצמאי בשם 'דבר לילדים'. עורך המוסף לילדים היה יצחק יציב. יוזמת המוסף והשותפה ליסודו היתה ברכה חבס. יציב וחבס גייסו לעזרתם את הצייר נחום גוטמן ואת המשורר אהרן זאב וכן פנו למיטב הסופרים והמשוררים של התקופה במטרה שיכתבו לעיתון. בין הכותבים היו חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין, יעקב כהן, זלמן שניאור, יעקב פיכמן, אנדה עמיר, מרים ילן-שטקליס, יצחק שוייגר-דמיאל, אליעזר שמאלי ועוד. ב'דבר לילדים' הוצג הווי חייהם של הילדים באותה התקופה וכן פורסמו דברי ספרות יפה, סקירות מדע פופולרי, מעט אקטואליה ופובליציסטיקה, שעשועונים ודברי קוראים.   בשנת תשי"ט צורפה לעיתון תוספת דו שבועית 'שי לטף'.

עורכו הראשון ומעצב דמותו של 'דבר לילדים' היה יצחק יציב, שאף פרסם בו מדור שבועי קבוע בשם 'במעגל הימים', שעסק באקטואליה ובאירועי השעה בלשון בהירה. יציב ערך את השבועון עד לפטירתו בשנת 1947. אחריו ערכו את השבועון ברכה חבס (כממלאת מקום העורך), אהרון זאב (1948), שמשון מלצר (1954-1949), דב נוי (עורך משנה בשנים 1952-1949), שלמה טנאי (1956-1954), אפרים תלמי (1970-1956) ובמשך שנים רבות סופר הילדים אוריאל אופק (כעורך משנה מ-1951 וכעורך ראשי בשנים 1973-1970) סגני העורך היו בתקופתו ארנון מגן ודוד פאיאנס. העורך האחרון של 'דבר לילדים' היה דוד פאיאנס ששימש בשנים 1985-1973 וסגנו היה המשורר פסח מילין.

המאייר הקבוע הראשון של השבועון היה הצייר נחום גוטמן, שאף פרסם בו בהמשכים רבים מסיפוריו בטרם יצאו לאור כספרים, לרבות ספרו הידוע 'בארץ לובנגולו מלך זולו'. בשבועון הופיעו סדרות קומיקס מצוירות על ידי הצייר והקריקטוריסט אריה נבון, כדוגמת עלילותיהם של 'אורי מורי' ו'אורי כדורי'. המאיירת הקבועה האחרונה של העיתון הייתה נורית יובל אשר איירה את העיתון בשנים 1985-1973.


ב-25 שנותיו הראשונות חלו בעיתון שינויים מעטים. הוא שילב ספרות יפה ומדע פופולרי, מעט אקטואליה ופובליציסטיקה, שעשועונים ומכתבי קוראים, ושמר על קו דידקטי והסברתי. בשנות השישים והשבעים ניכרה בעיתון מגמה חברתית-חינוכית שונה: לא עוד ללמד ולהשפיע, אלא לשתף. כך ניתן יותר מקום לטקסטים פרי עטם של ילדים, וניתנה להם אפשרות להיות מעין כתבים מן המניין בעיתון, "עיתונאים צעירים" (ע"צים).

רוב שנותיו יועד העיתון לילדים בני 8–12, והיו בו חמישה חלקים קבועים: אקטואליה; מדור ספרות יפה; כתבות ורשימות המספרות על אתרים בארץ; "מה כדאי" – המלצות על מופעי תרבות ואמנות; ו"במה לקורא הצעיר" – מדור לפרסום רשימות של קוראים, ובשנים מאוחרות יותר של עיתונאים צעירים.

הצלחתו של "דבר לילדים" הביאה רבים משבועוני הילדים שיצאו אחריו לאמץ את המתכונת שקבע, לרבות הפורמט, צורת השער, הסגנון והחלוקה למדורים, ואפילו את הרכב שמו של השבועון, הכולל את שם העיתון היומי בתוספת המלה "לילדים".

ב-1985, בעקבות קשיים כלכליים, חדל העיתון מלהופיע באופן עצמאי ואוחד עם 'משמר לילדים' ו"הארץ שלנו" במסגרת עיתון חדש נשקרא 'כולנו'. דוד פאיאנס, עורך העיתון באותה עת, נבחר לערוך את העיתון החדש. בגיליון האחרון של "דבר לילדים", ב-16 באפריל 1985, כתב פאיאנס:

"הגיעה שעת הפרידה. לאחר חמישים וחמש שנות הופעה (אולי שיא עולמי במשך ההופעה של עיתון לילדים) מפסיק 'דבר לילדים' את קיומו העצמאי ומתאחד [...] בשבועון החדש 'כולנו', שיופיע החל מיום ב' הבא".
לראש הדף


ראו גם:

כהן אירית ופיינגוז דבורה, 'מ"דבר לילדים" ל"כולנו" - תמורות בעיתונות הילדים הישראלית משנות ה-50 לשנות ה-90, קשר, 27 2000, עמ' 113-107



 כמו ספרות הילדים בכללה בתקופה זו גם "דבר לילדים" היה בעיקרו מגויס אידיאולוגית. עשור קודם לכן עברה ספרות הילדים פוליטיזציה. מרכז הכובד של הציונות עבר מהגולה לארץ ישראל, ומפלגות הפועלים חתרו לחינוך ברוח חלוצית-סוציאליסטית.