Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

כפר יעבץ - מושב עובדים

הוקם ע"י עולים מפולין חברי 'הפועל המזרחי'. נקרא ע"ש ההסטוריון הרב זאב יעבץ.
תאריך הקמה: 11-05-1932
תנועה מיישבת: הפועל המזרחי
סיווג: ישובי עליה חמישית
מקום: השרון
קישור לאתר

קישורים לאתרים:
בשנת 1929 החל צבי שכטרמן, מפעילי הסתדרות 'המזרחי' בארץ, ברכישת קרקעות צפונית מזרחית לגוש תל מונד. קרקעות אלו נועדו לנטיעת פרדסים עבור 40 משפחות מהמעמד הבינוני  חברות הסתדרות 'המזרחי' בארצות הברית, שיתיישבו במקום לכשיניבו הפרדסים. שכטרמן פנה להסתדרות 'הפועל המזרחי' וביקש שתשלח קבוצה של פועלים דתיים, שתעבוד בנטיעת הפרדסים, ובהמשך תקים בסמוך יישוב משלה שיתבסס על משקי עזר . 

בחורף 1932-1931 נשלחה קבוצת עבודה בת 15 פועלים, מקרב בוגרי ההכשרות של 'החלוץ המזרחי' בפולין. שכטרמן הקים על גבעה באדמותיו החולשת על הסביבה, בית בטחון שבו שוכנה הקבוצה. בשל המצב הבטחוני הקשה באזור נשלחה תגבורת של שישה חברים נוספים המנוסים בשימוש בנשק שהוסיפו לתחושת הביטחון. שכטרמן קבע כי הישוב החדש יקרא 'גבעת חיים' על שם מורו ורבו חיים טשרנוביץ ('רב צעיר'). ב-11 במאי 1932 הונחה אבן הפינה ליישוב ומסך כל 1500 הדונם שנרכשו ניטעו 900 דונם עבור יהודים מאמריקה, מפולין ומאוסטריה.

משהחליטה קבוצת הפועלים כי ברצונה להתבסס במקום ולהקים נקודת ישוב משלה, הקצתה להם קק"ל 120 דונם שהיו ברשותה באותה עת לשם הקמת משקי עזר ל-23 המשפחות. בשל הריחוק של מיישובים יהודיים והקירבה לכפרים הערביים טיבה וקלנסוואה, סברו חברי הקבוצה כי הכרחי להרחיב את היישוב ולקלוט משפחות נוספות. באוגוסט 1933 לאחר שקק"ל רכשה כ-400 דונם בסביבה והתחייבה לרכוש אדמות נוספות להרחבת הנקודה, החליטו סופית המתישבים ו'הפועל המזרחי' על הקמת מושב עובדים במקום. בוועדת השמות הוחלט לקרוא למושב בשם 'כפר יעבץ', על שם הרב זאב יעבץ, סופר, היסטוריון ומחנך ממייסדי תנועת 'המזרחי', שבשנת 1934 מלאו עשור לפטירתו.

הקרקע שנרכשה חולקה בין 23 חברים (שלושה דונם מגרש ועוד 12 דונם לנטיעת פרדס). בחורף 1934 הצטרפה אליהם קבוצת 'משמר השרון', קבוצת עבודה של עשרים  חלוצים דתיים מתנועת בח"ד (ברית חלוצים דתיים) מגרמניה יוצאי גרעין בקיבוץ רודגס (כפר אברהם). חברי הקבוצה עזרו לקומץ מתנחלי כפר יעבץ עד  שנת 1937, אז נשלחו להקים את קיבוץ טירת צבי בעמק בית-שאן.

תועת 'הפועל המזרחי' יחסה חשיבות רבה להתיישבות בכפר יעבץ וראתה בה הזדמנות להשתלב בההתיישבות הפרטית בשרון ולהקים יישוב ברוח תורה ועבודה. עם זאת, בפועל נתקלו  המתישבים בקשיים רבים. מערכת היחסים עם שכטרמן התקלקלה. המוסדות המיישבים לא עמדו בהבטחותיהם. המתישבים לא עיבדו את 400 הדונם, שנרכשו עבורם, וקק"ל שחששה מתפיסת הקרקע הנטושה בידי ערבים איימה לקחתה חזרה.

בשנת 1935 מנתה הנקודה 24 משפחות. הארגון, שהסתבך בעת עלייתו במשפטים נגד מסיגי גבול ערביים, לא הצליח לעמוד על רגליו. רק לאחר מאמצים מרובים, הוצאו לפועל המדידות, גידור המטע והמושב, בניית בריכת המים ומערכת האינסטלציה המרכזית במושב. חלק מהחברים החל בבניית בתים בסיוע חברת 'בתי כפר' וחלקם עדיין התגורר בצריפים. החברים המעטים שכרעו תחת נטל המסים והשמירה המשיכו להאיץ ב'פועל המזרחי' שתדאג להרחבת היישוב.

בתקופת מאורעות 1939-1936 רבו הפגיעות בישוב המבודד והמרוחק. מדי לילה המטירו הכנופיות הערביות אש תופת על כפך יעבץ והיו מקרים רבים של חבלה במטעים. יוני 1936 יצא הכפר בקריאה לעזרה מהמוסדות המיישבים ודרש להגדיל את היישוב ל-60 משפחות, ולזרז את פעולת ההתיישבות. המצב החמיר עם עזיבתם של חברי 'משמר השרון' לטירת צבי. בעקבות קריאתם הנואשת של המתישבים נשלחה בשנת 1936 תגבורת של עשרה מתנדבים מתל אביב ומפתח תקווה שהתגייסו לסייע בשמירה. המצב הביטחוני הורע עד כדי כך, שליישוב הוכנסה תגבורת מהצבא ומהמשטרה הבריטים לשם הגנה. במהלך המאורעות נטשו חלק מהמתיישבים את המקום ונותר 13 משפחות בלבד.  דרישת המתיישבים להגדיל את היישוב לא נענתה. בתנאים אלו ולאור המשבר בענף הפרדסנות שהחל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, קיבלו המתישבים את הצעתו של המרכז החקלאי של 'הפועל המזרחי' ועברו לישובים אחרים: כפר הרא"ה, חיבת ציון וכפר פינס.

בשנת 1942 התישב במקום ארגון 'גאולי תימן' שהתארגן בנחליאל שליד חדרה מבין חברי 'הפועל המזרחי' שם. בשנים 1947-1946 חלה החמרה ביחסים עם תושבי הכפרים הערביים השכנים והישוב הותקף מספר פעמים. במהלך מלחמת העצמאות הופגז היישוב מספר פעמים והותקף על ידי ערבים מהאזור ועל ידי כוחות 'צבא ההצלה' העיראקי. האזרחים פונו והיישוב היה למחנה צבאי. ביוני 1948, בתקופת ההפוגה הראשונה, התישב במקום גרעין 'מכורה' של עולים מרומניה חברי 'הפועל המזרחי'. בשנת  1950 התפרקה קבוצת 'מכורה' שסבלה מעזיבות רבות בשל המצב הביטחוני והמשקי הקשה. חלק מחבריה הצטרפו למושב ניר עציון.

בשנת 1951המושב יושב מחדש על ידי ארגון 'נצר יששכר' של עולים מפולין ומרומניה. באפריל 1954 הצטרפה למושב קבוצה של עולים מתימן, המהווים כיום את רוב התושבים. חברי הקבוצה עלו בשנת 1949 מהכפר סודה שבתימן ולאחר ששה חודשים במחנה עין-שמר הועברו לכפר הערבי פרעם בגליל העליון, ומשם הגיעו רובם באפריל 1954 לכפר יעבץ. הכפר וסביבתו היו שוממים. תחבורה לא הייתה, הבתים שבהם אוכלסו גם משפחות מרובות ילדים היו קטנים מאוד (24 מ"ר), המים לא הגיעו לבתים. מצב הביטחון היה חמור בגלל הסביבה הערבית העוינת בצפון ובמזרח. המתישבים עבדו בעבודות מטעם שרות התעסוקה, בישובים הוותיקים עין ורד וכפר הס, בעבודות ניקוז, בהכשרת קרקע ועוד. ליד הבתים החלו הדיירים לגדל ירקות. משנת 1955 החלה ההתארגנות בהדרכת הסוכנות החלה לשאת פירות. ניטע הפרדס המשותף, נבנו מבני ציבור, ניטעו שדרות וחורשות, הבתים הורחבו, הוכנסו הטרקטורים ומכונות לחקלאות. במהלך השנים המשיך המושב להתפתח ולהתבסס. כיום ענפי המשק החקלאי העיקריים הם: פרדס, לול ופרחים.