Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

כפר אברהם - מושב עובדים

כיום שכונה בפתח תקווה. הוקם ע"י משפחות עולים. מקור השם: לא ידוע.
תאריך הקמה: 03-1932
תנועה מיישבת: הפועל המזרחי
סיווג: ישובי עליה חמישית
מקום: מישור החוף התיכון

בשנת 1907, במלאת 70 שנה לרב ד"ר יעקב אריה (אדולף) סלבנדי (או: סלפנדי), עסקן יהודי ציוני מגרמניה, יזמו ידידיו הקמת מושבה בארץ ישראל על שמו. באמצעות קרן של 120,000 מארק שנועדו להקמת מבנה חדש לבית היתומים בירושלים נרכשו אדמות בסמוך לפתח-תקווה. באדמות אלה אמורה היתה לקום המושבה על שם סלבנדי  ואליה אמור היה לעבור בית היתומים. במקום, שכונה 'אדמות סלבנדי', הוקמו בניין ובאר מים, ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה שקטעה את התוכניות. בתום המלחמה נמסרו האדמות בזיכיון לתנועת 'המזרחי' והתמקמו בהן שתי קבוצות חלוציות-דתיות: קבוצת שמואל וקבוצת ריינס. בשנת 1927 נמנו קבוצות אלה עם מייסדי שדה יעקב, מושב העובדים הראשון של תנועת 'הפועל המזרחי'.

בשנת 1929 הגיעו למקום חלוצים דתיים נוספים מגרמניה שהקימו קבוצה נוספת, קבוצת רודגס. חברי קבוצה זאת הקימו בהמשך קיבוצים שהיוו את הבסיס לתנועת 'הקיבוץ הדתי'. הקבוצה גדלה במהלך השנים והמקום היה צר מלהכילה. בשנת 1941 עברו החברים לדרום הארץ והקימו את קבוצת יבנה. הבניינים והשטח של הקבוצה הועברו ל'הסתדרות נשות המזרחי באמריקה' שהקימה בהם מוסד חלוצי-דתי-חקלאי לקליטת בני נוער מחו"ל שנקרא 'מוסד עלייה'.

בשנת 1932 התבצעה חלוקה מחדש של האדמות וחברי הקבוצות השונות קיבלו שטחים נוספים למגורים ולעיבוד חקלאי מאדמותיו של סלבנדי. 32 משפחות של עולים שלא היו מעונינים בצורת חיים קיבוצית פרשו והקימו בסמוך את מושב העובדים כפר אברהם. בשל פיגעי טבע והתנכלויות של ערבים, נשארו במקום 21 משפחות. נחתמו חוזי חכירה בין המתישבים לבין חברת 'סלבנדי מושב עובדים' שהקנו לכל מתיישב זכות חכירה באדמותיו העוברת בירושה. למקום הובאו פרות והוקמה רפת מרכזית. חברת הירקון סיפקה מים לעיבוד חקלאי. במרכז המושב הוקצו מגרשים לעובדי ציבור ונבנו בית ספר ובית כנסת. בשנת 1941 העביר הרב סלבנדי את אדמותיו לקרן הקיימת ללא כל תמורה.

במלחמת העצמאות סבל המושב מהפגזות קשות של הצבא העיראקי בשל קירבתו לגבול.

החל בשנות השישים התרחבה העיר פתח תקווה הסמוכה והתקרבה אל הכפר. החקלאות חוסלה בהדרגה. רבים מבתי הכפר המקוריים נהרסו במהלך השנים הבאות והכפר היה לחלק מהעיר שהלכה וסגרה עליו. בשנות השבעים הפך הכפר לחלק רשמי מהעיר, הפיתוח סביבו הואץ ושכונות חדשות נבנו בסמוך. מהצביון המקורי של המושב נותרו האוכלוסייה הדתית והבנייה הכפרית הנמוכה. במהלך שנות התשעים נהרסו סופית רוב הבתים ורק בודדים נותרו על תלם. הבתים הצנועים, הפרדסים והשדות הוחלפו בבנייה צפופה של וילות ובתים פרטיים.

מקור שמו של המושב אינו ידוע. לפי גירסה אחת המתיישבים רצו לקרוא ליישוב על שמו של רוכש האדמות, א. סלבנדי, וסברו בטעות ששמו הפרטי הוא אברהם. לפי גרסה אחרת המושב נקרא על שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.