Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

ניר עם - קיבוץ

הוקם ע"י בוגרי תנועת 'גורדוניה' מבסרביה. מקור השם: סימלי.
תאריך הקמה: 19-01-1943
תנועה מיישבת: איחוד הקבוצות והקיבוצים
סיווג: ישובי תקופת המאבק
מקום: הנגב הצפוני מערבי
קישור לאתר

קישורים לאתרים:

בשנת 1933 הוקם בבסרביה גרעין 'גיבוש' של תנועת 'גורדוניה'. חברי הגרעין קיבלו הכשרה בחוות 'מסדה', משק ההכשרה של 'גורדוניה' ברומניה, ובשנת 1936 החלו לעלות לארץ ישראל. בתחילה הם הקימו מחנה בגבעת הקיבוצים ברחובות ועבדו בפרדסים. לאחר תקופה קצרה, בשלהי 1936, עברה הקבוצה למחנה בקרית ביאליק, במטרה להשתתף בכיבוש העבודה העברית בנמל חיפה. בעת המעבר שינתה הקבוצה, שמנתה אז כ- 25 איש, את שמה ל'ניר חיים', על שם חיים ארלוזורוב. חברי מהקבוצה עבדו בסוורות, בספנות, בסלילת כבישים, בהקמת מחנות צבא, בבנית גדר הצפון ובחקלאות. במקביל  החלה הקבוצה בהקמת משק חקלאי עצמאי שכלל פלחה, גן ירק, רפת ולול. חברים נוספים הצטרפו לקבוצה, וערב מלחמת העולם השניה היא מנתה כ-80 איש. עם פרוץ המלחמה נותק הקשר עם חברי הקבוצה בחו"ל. חלק מהם הצליחו להגיע לארץ כמעפילים ולהצטרף לניר חיים. כמו כן הצטרפו לקבוצה בני נוער עולה מרומניה שהתחנכו בגניגר ובדגניה ב'. במהלך שנות המלחמה התגייסו רבים מחברי הקבוצה לשירות בפלמ"ח ובבריגדה היהודית. שלושה מחברי הקיבוץ (ישעיהו דן, ברוך קמין וצדוק דורון) נמנו עם צנחני הישוב. 

ב-21 בינואר 1943 (ט"ו בשבט תש"ג) עלתה קבוצת חלוץ מחברי ניר חיים על הקרקע באדמות בית חנון בנגב הצפוני מערבי. הישוב החדש, שנקרא בתחילה 'ניר חיים' על שם קבוצת המייסדים, היה בעת הקמתו הישוב העברי הדרומי ביותר בארץ. המקום היה שומם, ללא מקורות מים וללא דרכי תחבורה. בשנת 1944 עבר הקבוצה לנקודת הקבע שלה. בהדרגה עברו למקום שאר חברי הקבוצה מקרית ביאליק ונבנו בתי מגורים, מבני ציבור ומשק  חקלאי. בשנת 1946 החליטה ועדת השמות של הקק"ל  לשנות את שמו של הישוב ל'ניר עם'. 'השם מסמל', לדברי הוועדה, 'את הניר של חלוצי העם, המפלסים דרך להתישבות המוני ישראל באיזור רחב-ידיים זה' . 

בתקופה שלפני הקמת המדינה היתה ניר עם נקודה מרכזית בזכות מיקומה הגיאוגרפי, הכביש שנסלל אליה ומאגרי המים שהתגלו באזור בשנים 1944-1943. גילוי מקורות המים באזור ניר עם איפשר את הרחבתה של ההתיישבות בנגב ואת מבצע התיישבות 11 הנקודות בנגב (אוקטובר 1946). מקור המים לישובים אלה היה קו המים שמקורו בניר עם.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, בעקבות החלטת החלוקה של האו"ם ב-29  בנובמבר 1947, הפכה ניר עם, בנוסף להיותה מרכז לעניני המים גם מרכז לכל נושאי הביטחון בנגב. בניר עם היו המפקדה של חטיבת 'הנגב', בסיס לגדוד השני של הפלמ"ח, מרכז ציוד ואספקה, בית חולים שדה לניתוחי חירום, שדה תעופה מרכזי לנגב ששימש את טייסת הנגב ומרכז השיירות המאובטחות לנגב. החל ב-15 במאי 1948 הופצץ הקיבוץ והופגז מדי יום על ידי כוחות הצבא המצרי הפולש. לאחר חמישה ימים פונו הילדים והאימהות, וחזרו לקיבוץ רק לאחר עשרה חודשים. 

החל משנות ה-50 נקלטו בקיבוץ גרעינים מתנועת 'הבונים' מארגנטינה, מצרפת וממרוקו וגרעיני נח"ל מישראל. מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה בשנת 2000 סובל הקיבוץ מירי פצמ"רים וטילי קסאם. בשנת 2002 החלו בניר עם תהליכים של הפרטה ושינוי אורחות החיים. הקיבוץ מוגדר כיום כ'קיבוץ מתחדש' והופעל בו מודל 'רשת ביטחון'. בשנת 2009 התחדשה קליטת בני קיבוץ ומשפחות צעירות לחברות בעצמאות כלכלית. כמו כן מתוכננת הקמתה של שכונה קהילתית.

כיום ענפי המשק העיקריים בקיבוץ הם: תעשיה (מפעל 'מכסף' ליצור סכו"ם וכלי בית), חקלאות (גידולי שדה, פרדס), תיירות ושירותים (מלונית, שירותי הסעדה, מוזיאון המים והבטחון, מטווח, פאב) ועסקים קטנים.