Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

מצובה - קיבוץ

הוקם ע"י: בוגרי 'מכבי הצעיר' מגרמניה. מקור השם: העיירה פי-מצובה מתקופת המשנה.
תאריך הקמה: 13-02-1940
תנועה מיישבת: איחוד הקבוצות והקיבוצים
סיווג: ישובי תקופת המאבק
מקום: הגליל המערבי
קישור לאתר

קישורים לאתרים:

בשנת 1934 עלתה לארץ קבוצה מחניכי תנועת 'מכבי הצעיר' בגרמניה. באביב 1937 הם התגבשו בקבוצת דגניה א' וקיבלו שם הכשרה. בשנת 1938 הקימו חברי הקבוצה את קיבוץ 'כינורות' בסמוך לחדרה. בשנת 1939 עבר הקיבוץ לחניתה תחתית. ב-13 בפברואר 1940 עלו חברי הקיבוץ על הקרקע בנקודת הקבע בגליל המערבי. הקיבוץ נקרא 'מצובה' על שם הישוב 'פי מצובה' מתקופת המשנה המזוהה עם ח'רבת מצובה הסמוכה.

בשנים הראשונות סבלו המתישבים ממחסור באדמות לעיבוד, מחסור במים וממחלת הקדחת. הם התפרנסו מעבודות חוץ, מהכשרת קרקע ועבודות יעור עבור קק"ל ומעיסוקים יחודיים, כגון גידול פטריות במערות. בשנת 1943 הוקם בקיבוץ בסיוע 'אתא' ונדבן גרמני בית חרושת לאריגים. לאחר מלחמת העולם השניה הצטרפה לקיבוץ קבוצה גדולה של ניצולי שואה מחניכי 'מכבי הצעיר' בהונגריה. ב-16 ביוני 1946 שימש הקיבוץ נקודת יציאה ללוחמי הפלמ"ח שיצאו לפוצץ את גשר א-זיב במסגרת 'ליל הגשרים'. בשנת 1947 התגלו מים בקידוח שנעשה באדמות הקיבוץ.

ב-29 בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם תכנית החלוקה, על פיה נכלל קיבוץ מצובה בשטחי המדינה הערבית. מתחילת מלחמת העצמאות היה הקיבוץ נתון במצור יחד עם ישובי הגליל המערבי האחרים. ב-14 במאי 1948 במסגרת 'מבצע בן עמי' נכבש הגליל המערבי ונפרצה הדרך לישובים. עם הסרת המצור פונו הילדים ממצובה למוסד 'אהבה' בקריית ביאליק. ב-31-28 באוקטובר 1948, במסגרת 'מבצע חירם', הושלם כיבוש הגליל העליון והתאפשרה חזרת ילדי מצובה לקיבוץ. אחרי מלחמת העצמאות נוספו לקיבוץ אדמות חקלאיות ונמצאו מקורות מים נוספים אשר איפשרו התפתחות של המשק. בקיבוץ פעלו ענפים חקלאיים שונים: רפת, לול מטילות, דיר, מכוורת, מטעי נשירים, גן ירק, פטריות וכותנה. מפעל 'אריגי מצובה' התרחב במהלך השנים, הפך ממוכן וממוחשב והעסיק עשרות עובדים. הנגריה של הקיבוץ התרחבה והיתה למפעל 'רהיטי מצובה'. ענף האירוח התפתח אף הוא. במהלך השנים התחנכו במצובה חברות נוער רבות מטעם 'עלית הנוער' וחלק מבוגריהן התקבלו כחברים לקיבוץ. במהלך השנים סבל הקיבוץ מירי קטיושות מגבול לבנון. ב-12 במרץ 2002 נהרגו בסמוך לקיבוץ ששה ישראלים בפיגוע ירי שבוצע על ידי שני מחבלים שחדרו מגבול לבנון.  

בסוף שנות ה-90 עבר הקיבוץ תהליכים של שינוי באורח החיים שכלל ביצוע הפרטות ומעבר למשכורות דיפרנציאליות. בספטמבר 2003 התמוטט מפעל 'אריגי מצובה' מבחינה כלכלית וקריסתו הביאה את הקיבוץ למצב של פשיטת רגל וסכנה להמשך קיומו. קיבוץ מצובה הועבר לניהולו של נאמן מטעם בית המשפט, הוכנה תוכנית הבראה ונחתמו הסכמי נושים. כמו כן זכה הקיבוץ לסיוע  של קיבוצי האזור, המועצה האזורית וגורמים שונים בתנועה הקיבוצית. הוכנסו שינויים בהתנהלות הקיבוץ אשר הביאו להתייצבות ולתחילתו של תהליך ארוך של שיקום. התחדשה קליטת בנים ומשפחות צעירות בקיבוץ וכן הוקמה הרחבה קהילתית. כיום ענפי המשק בקיבוץ הם: חקלאות (לול, מטעים, רפת, גידולי שדה), תיירות (אירוח כפרי).